9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זמן תפילת שחרית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←קודם הנץ החמה
| שורה 14: | שורה 14: | ||
== קודם הנץ החמה == | == קודם הנץ החמה == | ||
כתב ה'''רא"ש''' (ד א) שתחילת זמן שחרית הוא משעלה עמוד השחר, דומיא דתמיד של שחר, ואף שעיקר מצות התפילה הוא עם הנץ החמה, מ"מ את התפלל החל מעלות השחר יצא. והביא מקור לדבריו מה'''משנה''' (יומא ג א), שם מבואר שתמיד של שחר זמנו מעלות השחר כשיאיר פני המזרח. | |||
<BR/>גם ה'''רמב"ם''' (תפילה ג א) כתב שזמן תפילה שיתחיל עם הנץ החמה. ובביאור ה'''גר"א''' העיר שהוא כמו כל המצוות שזמנן ביום, שמבואר ב'''משנה''' (מגילה ב ה-ו) שדבר שמצוותו ביום כשר כל היום. | |||
ובהמשך כתב (ז) שבשעת הדחק אם התפלל שחרית אחר שעלה עמוד השחר יצא. | |||
איתא ב'''גמרא''' (ברכות ל א) שאביו של שמואל וכן האמורא לוי כשהיו צריכים לצאת לדרך היו מקדימים ומתפללים, ולאחר שהגיע [[תחילת זמן קריאת שמע של שחרית|זמן קריאה שמע]] היו קוראים אותה. ומבואר מזה שניתן להתפלל לפני זמן קריאת שמע. | איתא ב'''גמרא''' (ברכות ל א) שאביו של שמואל וכן האמורא לוי כשהיו צריכים לצאת לדרך היו מקדימים ומתפללים, ולאחר שהגיע [[תחילת זמן קריאת שמע של שחרית|זמן קריאה שמע]] היו קוראים אותה. ומבואר מזה שניתן להתפלל לפני זמן קריאת שמע. | ||
<BR/>אמנם דין זה נתון במחלוקת התנאים, שיש תנא בברייתא שאומר שמי שהשכים לישב בקרון או בספינה מתפלל, ולאחר מכן כשמגיע זמן קריאת שמע קורא. וסובר התנא הזה שאף שבאופן כזה אין כאן [[סמיכת גאולה לתפילה]], מ"מ עדיף להתפלל מעומד מאשר לסמוך גאולה לתפילה. | <BR/>אמנם דין זה נתון במחלוקת התנאים, שיש תנא בברייתא שאומר שמי שהשכים לישב בקרון או בספינה מתפלל, ולאחר מכן כשמגיע זמן קריאת שמע קורא. וסובר התנא הזה שאף שבאופן כזה אין כאן [[סמיכת גאולה לתפילה]], מ"מ עדיף להתפלל מעומד מאשר לסמוך גאולה לתפילה. | ||
| שורה 19: | שורה 24: | ||
'''רשי"''' (ד"ה וליעביד) כתב שאביו של שמואל ולוי מתפללים קודם היום. והבינו ה'''תוספות''' (ל א ד"ה אבוה) בדבריו שהיו מתפללים קודם עמוד השחר. והתוספות עצמם דחו זאת וכתבו שקודם עמוד השחר אי אפשר להתפלל מפני שהוא עוד לא יום, אלא שהיו מקדימים קודם הנץ החמה, אך אחרי שעלה עמוד השחר, שאף שמותר לעשות כן, זהו לא עיקר זמן תפילה. | '''רשי"''' (ד"ה וליעביד) כתב שאביו של שמואל ולוי מתפללים קודם היום. והבינו ה'''תוספות''' (ל א ד"ה אבוה) בדבריו שהיו מתפללים קודם עמוד השחר. והתוספות עצמם דחו זאת וכתבו שקודם עמוד השחר אי אפשר להתפלל מפני שהוא עוד לא יום, אלא שהיו מקדימים קודם הנץ החמה, אך אחרי שעלה עמוד השחר, שאף שמותר לעשות כן, זהו לא עיקר זמן תפילה. | ||
ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים פט א) כתב שאם התפלל משעלה עמוד השחר והאיר פני המזרח יצא. | ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים פט א) כתב שאם התפלל משעלה עמוד השחר והאיר פני המזרח יצא. | ||