הבדלים בין גרסאות בדף "נטיית אוהל וסתירתו בשבת"

אין תקציר עריכה
שורה 17: שורה 17:
כתב ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם א) שאוהל קבע היינו לשמונה ותשעה ימים, ונראה שלמד כן ממה שסוכת החג שהיא לז' ימים חשיב דירת עראי, אמנם לא ברירא ליה כל כך ונשאר בזה בספק. ובשו"ת '''עטרת חכמים''' פרנקל-תאומים [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1451&st=&pgnum=13 (א ו ד"ה אף בראשית)] חלק עליו והוכיח מהפוסקים שקבע הוא לימים מרובים. אמנם הרב '''מנוחת אהבה''' (כג ח) כתב להלכה כהפמ"ג, וכן הוא ב'''שמירת שבת כהלכתה''' (כד א).
כתב ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם א) שאוהל קבע היינו לשמונה ותשעה ימים, ונראה שלמד כן ממה שסוכת החג שהיא לז' ימים חשיב דירת עראי, אמנם לא ברירא ליה כל כך ונשאר בזה בספק. ובשו"ת '''עטרת חכמים''' פרנקל-תאומים [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1451&st=&pgnum=13 (א ו ד"ה אף בראשית)] חלק עליו והוכיח מהפוסקים שקבע הוא לימים מרובים. אמנם הרב '''מנוחת אהבה''' (כג ח) כתב להלכה כהפמ"ג, וכן הוא ב'''שמירת שבת כהלכתה''' (כד א).
<BR/>ויש להעיר שהאחרונים נחלקו לגבי [[בנין]] אם [[אסור מהתורה אף בבנין לשעה או דווקא בנין עולם]], ולפי המצדדים שרק בנין לעולם אסור מן התורה, פשוט שהוא הדין באוהל, שהרי לא תהיה התולדה חמורה מאב המלאכה.
<BR/>ויש להעיר שהאחרונים נחלקו לגבי [[בנין]] אם [[אסור מהתורה אף בבנין לשעה או דווקא בנין עולם]], ולפי המצדדים שרק בנין לעולם אסור מן התורה, פשוט שהוא הדין באוהל, שהרי לא תהיה התולדה חמורה מאב המלאכה.
==גודל האוהל==
ה'''גמרא''' (שבת קלח ב) מביאה דברי שמואל משום ר' חייא, ש[[כילת חתנים]] מותר לנטותה ולפורקה בשבת, אלא שמסייגת זאת הגמרא, שזהו דווקא כשאין בגגה טפח, ואין בפחות משלושה סמוך לגגה טפח, ולחלק מהגירסאות בגמרא אף אין בשיפועה טפח.


==הוספה על אוהל קיים==
==הוספה על אוהל קיים==