10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שואלין ודורשין בהלכות החג"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
עורך תורני (שיחה | תרומות) מ (←יסוד הדין והגדרתו: ניסוח) |
|||
| (3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|פסחים ו.|מגילה ד. לב.-לב:|||טור ושו"ע אורח חיים תכ"ט ס"א}} | {{מקורות|פסחים ו.|מגילה ד. לב.-לב:|||טור ושו"ע אורח חיים תכ"ט ס"א}} | ||
"שואלין ודורשין בהלכות החג" הוא תקנה שייסד משה רבנו, המחייבת לשאול ולדרוש בענייני החג. בתלמוד ובראשונים קיימת מחלוקת על זמן קיום התקנה, והאם היא מדאורייתא או מרבנן. | "שואלין ודורשין בהלכות החג" הוא תקנה שייסד משה רבנו, המחייבת לשאול ולדרוש בענייני החג. בתלמוד ובראשונים קיימת מחלוקת על זמן קיום התקנה, והאם היא מדאורייתא או מרבנן. | ||
==יסוד הדין והגדרתו== | ==יסוד הדין והגדרתו== | ||
תקנת הדין הוא מן התורה, כפי שמתואר בפסוקים (ט, ב-ו) "ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו... ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא". | |||
ב'''גמרא''' (פסחים ו.) מבואר | ב'''גמרא''' (פסחים ו.) מבואר שמפסוקים אלו לומדים את דין 'שואלין ודורשין'. לדעת תנא קמא יש לקיים הדין שלשים יום קודם, שכן משה רבנו עמד ולימד את בני ישראל בפסח ראשון על פסח שני, שלשים יום קודם החג, ואילו רשב"ג סובר שיש לקיים שתי שבתות קודם: "שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום ר' שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות מאי טעמא דתנא קמא שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על הפסח שני שנאמר 'ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו' וכתיב 'ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם'". וכן איתא ב'''מגילה''' (ד., ל"ב.): "משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג". | ||
עוד איתא ב'''גמרא''' (עבודה זרה, ה:), "ג' ימים אסור לשאת ולתת עמהם וכו'. ומי בעינן כולי האי? והתנן: בארבעה פרקים בשנה, המוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו אמה מכרתי לשחוט בתה מכרתי לשחוט, ואלו הן: עיו"ט האחרון של חג, עיו"ט הראשון של פסח, וערב עצרת, וערב ר"ה, וכדברי ר' יוסי הגלילי – אף ערב יוה"כ בגליל! התם דלאכילה סגיא בחד יומא, הכא דלהקרבה בעינן תלתא יומי. ולהקרבה סגי בתלתא יומי? והתניא: שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום, רשב"ג אומר: שתי שבתות! אנן דשכיחי מומין דפסלי אפילו בדוקין שבעין – בעינן תלתין יומין, אינהו דמחוסר אבר אית להו – בתלתא יומי סגי…" | עוד איתא ב'''גמרא''' (עבודה זרה, ה:), "ג' ימים אסור לשאת ולתת עמהם וכו'. ומי בעינן כולי האי? והתנן: בארבעה פרקים בשנה, המוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו אמה מכרתי לשחוט בתה מכרתי לשחוט, ואלו הן: עיו"ט האחרון של חג, עיו"ט הראשון של פסח, וערב עצרת, וערב ר"ה, וכדברי ר' יוסי הגלילי – אף ערב יוה"כ בגליל! התם דלאכילה סגיא בחד יומא, הכא דלהקרבה בעינן תלתא יומי. ולהקרבה סגי בתלתא יומי? והתניא: שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום, רשב"ג אומר: שתי שבתות! אנן דשכיחי מומין דפסלי אפילו בדוקין שבעין – בעינן תלתין יומין, אינהו דמחוסר אבר אית להו – בתלתא יומי סגי…" | ||
| שורה 33: | שורה 32: | ||
**ה'''ב"ח''' (סי' תכט ס"א) אף כתב בשם ה'''רקח''' (סי' תמד) שגם בעצרת ובחד דורשים שלשים יום לפניהם. וכן ה'''מהרש"א''' (סוכה, ט., בפירש"י שם) מוכיח מהגמרא שם שלא כדעת הבית יוסף, וביאר שהחיוב לדרוש קודם סוכות שלשים יום נלמד בדרשה מדין שלשים יום קודם הפסח. להלכה, ה'''משנה ברורה''' (סח' תכ"ט סק"א) הביא את שתי הדעות. | **ה'''ב"ח''' (סי' תכט ס"א) אף כתב בשם ה'''רקח''' (סי' תמד) שגם בעצרת ובחד דורשים שלשים יום לפניהם. וכן ה'''מהרש"א''' (סוכה, ט., בפירש"י שם) מוכיח מהגמרא שם שלא כדעת הבית יוסף, וביאר שהחיוב לדרוש קודם סוכות שלשים יום נלמד בדרשה מדין שלשים יום קודם הפסח. להלכה, ה'''משנה ברורה''' (סח' תכ"ט סק"א) הביא את שתי הדעות. | ||
*ה'''ב"ח''' וה'''בית יוסף''' (שם) ביארו שהציווי שיהו קורים כל אחד ואחד בזמנו, אין הכוונה 'בזמנו' ממש, אלא ללמד שאף מי שכבר למד הלכות אלו פעמים רבות חייב לדרוש שוב בהלכות כל מועד ומועד בזמנו ובפסח זמנו הוא שלשים יום קודם החג כדי שתהא שהות לכולם למצוא קרבן פסח ללא מום{{הערה|אף שמספיק בארבעה ימים לביקור מומין, כמבואר ב'''גמרא''' (פסחים צו., ערכין יג:), ה'''מהרש"ל''' (בב"ח שם) מבאר שתיקנו כדי שיוכלו להשתדל ביותר למצוא קרבן נקי לגמרי מכל מום, כמבואר בגמרא (ע"ז ה:) שאצל ישראל צריך שלשים יום לפי שמצויים מומים שאפילו בדוקים שבעין נפסל. הב"ח הוסיף שאין הכוונה 'הלכות הפסח בפסח הלכות עצרת בעצרת' כו' - בפסח עצמו ובעצרת עצמה, אלא סמוך לפסח וסמוך לעצרת, על-פי דברי ה'''גמרא''' (ר"ה, טז:) "חייב אדם לטהר עצמו ברגל", ואין הכוונה ברגל עצמו אלא ערב הרגל. ולומדים מכך לדין שואלין ודורשין בהלכות הפסח כו'.}}. ואף שבזמננו אין קרבן, כיוון שבזמן המקדש תיקנו לדרוש שלשים יום קודם הפסח מטעם זה, תקנה לא זזה ממקומה, כדברי ה'''תוספות''' (שם ד"ה 'והתנן') "ואע"פ שגם עתה שאין קרבן שואלין בהלכות הפסח קודם ל' יום מ"מ עיקר התקנה על הקרבן נתקנה כדאמר טעמא בפ"ק דפסחים (דף ו:) שהרי נביא עומד בפסח ראשון ומזהיר על פסח שני". | *ה'''ב"ח''' וה'''בית יוסף''' (שם) ביארו שהציווי שיהו קורים כל אחד ואחד בזמנו, אין הכוונה 'בזמנו' ממש, אלא ללמד שאף מי שכבר למד הלכות אלו פעמים רבות חייב לדרוש שוב בהלכות כל מועד ומועד בזמנו ובפסח זמנו הוא שלשים יום קודם החג כדי שתהא שהות לכולם למצוא קרבן פסח ללא מום{{הערה|אף שמספיק בארבעה ימים לביקור מומין, כמבואר ב'''גמרא''' (פסחים צו., ערכין יג:), ה'''מהרש"ל''' (בב"ח שם) מבאר שתיקנו כדי שיוכלו להשתדל ביותר למצוא קרבן נקי לגמרי מכל מום, כמבואר בגמרא (ע"ז ה:) שאצל ישראל צריך שלשים יום לפי שמצויים מומים שאפילו בדוקים שבעין נפסל. הב"ח הוסיף שאין הכוונה 'הלכות הפסח בפסח הלכות עצרת בעצרת' כו' - בפסח עצמו ובעצרת עצמה, אלא סמוך לפסח וסמוך לעצרת, על-פי דברי ה'''גמרא''' (ר"ה, טז:) "חייב אדם לטהר עצמו ברגל", ואין הכוונה ברגל עצמו אלא ערב הרגל. ולומדים מכך לדין שואלין ודורשין בהלכות הפסח כו'.}}. ואף שבזמננו אין קרבן, כיוון שבזמן המקדש תיקנו לדרוש שלשים יום קודם הפסח מטעם זה, תקנה לא זזה ממקומה, כדברי ה'''תוספות''' (שם ד"ה 'והתנן') "ואע"פ שגם עתה שאין קרבן שואלין בהלכות הפסח קודם ל' יום מ"מ עיקר התקנה על הקרבן נתקנה כדאמר טעמא בפ"ק דפסחים (דף ו:) שהרי נביא עומד בפסח ראשון ומזהיר על פסח שני". | ||
וכן פירש ה'''פרי חדש''' (סי' תכ"ט ס"א) שאין כוונת הגמרא במגילה שדורשים בפסח עצמו דווקא, אלא ללמדנו שדורשים בהלכות פפסח ב'זמן פסח', אך לא נתבאר מהו הזמן המדויק של קיום הדין. ולומד זאת מה'''גמרא''' (פסחים ו.) ששלשים יום קודם הפסח נחשב זמן פסח. | |||
*ה'''חק יעקב''' (שם) יישב על פי ה'''ירושלמי''' (פסחים פ"א ה"א) ש'שואלין ודורשין בהלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג, וועד שואלין קודם לשלשים יום', היינו שבבית ועד (בית מדרש) שואלין ודורשין שלשים יום קודם. כפי שמובא ב'''תוספתא''' (מגילה פ"ג ה"ב) וכן פי' ה'''פני משה''' (ם"א ה"א ד"ה שואלין) | |||
===להלכה=== | |||
להלכה פסקו ה'''טור''' וה'''שלחן ערוך''' (סי' תכ"ט ס"א) ששואלים בהלכות פסח קודם לפסח שלשים יום'. וה'''חק יעקב''' (שם, סק"א) סיאר שהפוסקים לא נקטו לשון חיוב משום שהולכים כשיטת הרשב"א והר"ן שכוונת הגמרא בפסחים שם היינו להקדים לתלמיד ה'שואל כעניין', אך אין חיוב למעשה. | |||
==האם החיוב מדאורייתא או מרבנן== | |||
ב'''בבלי''' {{גמרא|פסחים|ו|ב|פסחים ו ב}} מצינו שהחיוב לדרוש בהלכות החג הוא מתקנת משה רבנו, והנה בקרב הראשונים נחלקו האם דין זה מדאורייתא או מרבנן: | |||
*ה'''רמב"ן''' {{מ|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9F_%D7%A9%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9D/%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%A9_%D7%91 השגות לספר המצות, סוף שורש שני]}} סובר שכל תקנותיו של משה רבנו הן מדרבנן, וכן תקנה זו שמשה רבנו תיקן לישראל. וכן דעת ה'''לבוש''' (סי' תכ"ט ס"א) שאינה מדאורייתא אלא מרבנן, ונתנו חכמים סמך מהפסוק. וכן פסק ב'''שולחן ערוך הרב''' (שם). | |||
*ה'''פרי מגדים''' (א"א שם סק"א) הביא בשם ה'''מראש"א''' {{מ|סוכה ט. על פרש"י ד"ה ג"ש}} שדין שואלין ודורשין הוא מצוה וחוב גמור, אף בזמננו שאין קרבנות - תקנה לא זזה ממקומה, על פי ה'''תוספות''' {{מ|ע"ז, ה:, תוד"ה "והתנן"}}. וכן כתב ה'''בגדי ישע''' {{מ|שם}}. | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||