הבדלים בין גרסאות בדף "המוכר את השדה- מה נמכר עמה?"

במשנה ובגמרא לפנינו הגירסא היא "חיצת הקנים",  וכך היא גירסת '''רשב"ם''' ו'''רא"ש''', ופירש רשב"ם שהם "קנים הרבה גדלים בקלח אחד", אומנם ה'''רי"ף''' ו'''נמו"י''' גרסו "מחיצת הקנים" וכך היא גירסת ה'''רמב"ם''' בפיהמ"ש ובמשנה תורה (מכירה כו,ב), וכן העתיק השו"ע (רטו,ה).

אומנם נראה מהמפרשים שאין נפ"מ לדינא בין הגירסאות, כי ה'''סמ"ע''' כתב שנראה שגם "מחיצת" פירושו כמו "חיצת", אלא שב'''מאירי''' נראה שלא כדבריו שכתב: "פירוש מחיצת הקנים אגד של קנים, ובעלי שדות מתכוונים בנטיעתן לעשותן בקצות שדותיהן לחוץ בהן בין תחום לתחום ומתוך כך הוא קורא אותן מחיצה" עכ"ל, ולפ"ז יש לומר שדווקא כשעושין בסוף השדה למחיצה לא נמכר כשהוא בית רובע, אבל באמצע השדה בכל גוונא נמכר (או אולי לאידך גיסא, דדוקא שעשויה למחיצת השדה נמכרת עמה בסתמא), אומנם לדינא נראה דאין נפ"מ כדמוכח מדברי ה'''יד רמה''', שגרס ג"כ "מחיצת" אך כתב דלא תימא מדנקט מחיצת קנים דמיירי דווקא דקיימא על שפת השדה ועשויה לחוץ בינה ובין רשות הרבים או בין חברותיה, אלא אפי' קיימא באמצע השדה, והא דנקט 'מחיצת' לרבותא דרישא דאע"ג דקיימא בסוף השדה אפ"ה מזדבנא בסתמא.

גירסתנו במשנה ובגמרא ברישא "שאינה עשויה בטיט" דהיא נמכרת עם השדה, ובסיפא "עשויה בטיט" דאינה נמכרת עמו, וכך היא גירסת '''רשב"ם''', אבל ה'''תוס'''' כתבו (ריש סט.) ש'''ר"ח''' גריס איפכא, וכן גרסו ה'''רי"ף''' וה'''רא"ש''' וה'''נמו"י''', ולשיטתם ברישא (דמכר) גרסינן: "ואת השומירה העשויה בטיט", ובסיפא (דלא מכר) גרסינן: "ולא את השומירה שאינה עשויה בטיט", וה'''טור''' (רטו) העתיק כפירוש '''רשב"ם'''.<ref>והוא פלא שנטה מדברי ה'''רא"ש''', וכבר תמה בזה ה'''ב"ח'''.</ref>  

ובגמרא להלן (סט.) אמרינן דברישא דמכר את השומירה (לכל חד כדאית ליה) אע"ג דלא קביעא בארעא, ובסיפא דלא מכרה היינו אע"ג דקביעא<ref>בגמרא לפנינו ברישא הגירסא "דלא קביעא" ובסיפא "דלא מחברא", ורשב"ם נראה דגריס בשניהם דקביעא וכן הגיה הב"ח, ובנמו"י נראה דגרס דמחובר בטינא</ref> בארעא, ומדברי ה'''נמו"י''' מבואר דגרס '''"'''אע"ג דמחבר '''בטינא"''', וכן נראה שגרס ה'''יד רמה''' (וייתכן שיש נפ"מ בזה כי ביאר ה'''יד רמה''' שגם ברישא (דמכר) מיירי שהשומירה עכ"פ נעוצה בקרקע אלא שאינה מחוברת בטיט, אבל אם אינה מחוברת כלל אינה נמכרת עם השדה).

'''רשב"ם''' מפרש לשיטתו, דהיכא שהשומירה עשויה בטיט (דהיינו שהיא טוחה בטיט) הרי היא חשובה ואינה מיטלטלת ויש לה שם בפני עצמה ואינה בכלל שדה, ולכן אע"פ שהיא מחוברת בקרקע (והיה לזה להחשיבה יותר בכלל השדה) אעפ"כ אין זה מועיל לה, אומנם שומירה שאינה טוחה בטיט היא הויא בכלל השדה כיון דלא חשיבא ואין לה שם בפ"ע ולכן אפי' אינה מחוברת בקרקע נמכרת עם השדה.

<u>לסיכום</u>: לרשב"ם אין חיסרון מצד הקביעות דמצד זה כל שומירה היה לה לימכר בכלל השדה, אלא שאם היא עשויה בטיט הרי היא חשובה ונעשית כדבר בפ"ע ולכן אינה נמכרת עם השדה, ואילו לשאר מפרשים לא אמרינן ששומירה תיחשב דבר חשוב שלא תהיה בכלל שדה, אלא העניין תלוי אם השומירה קבועה בשדה או לא, דבעשויה בטיט הרי זה מורה שהיא קבועה שם, אבל באינה עשויה בטיט אינה קבועה וסופה לינטל משם (ולא מהני מחברא בארעא/בטינא).    

הרמב"ם (מכירה כו,ב) גורס כגירסת ר"ח דמכר את השומירה העשויה בטיט אע"פ שאינה קבועה וכ"כ בשו"ע (רטו,ה) אומנם תמה שם הסמ"ע אמאי לא הגיה הרמ"א עכ"פ להזכיר אידך גירסא.