9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קשרים האסורים והמותרים בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 41: | שורה 41: | ||
<BR/>ב'''בית חדש''' (א ד"ה ואיכא) כתב שאם קושרו לעולם אסור מהתורה, ואם קושרו לזמן אפילו ממושך כשנה ויותר, אסור מדרבנן. ואם קושרו לז' ימים או פחות מותר לכתחילה. | <BR/>ב'''בית חדש''' (א ד"ה ואיכא) כתב שאם קושרו לעולם אסור מהתורה, ואם קושרו לזמן אפילו ממושך כשנה ויותר, אסור מדרבנן. ואם קושרו לז' ימים או פחות מותר לכתחילה. | ||
<BR/>וה'''טורי זהב''' (א) כתב שהחלוקה אינה לפי זמנים כלל, שהרי מנלן לחלק בהכי שבוע או חודש וכו', אלא אם זהו קשר שקושרו על מנת שיעמוד לעולם הוא איסור תורה, ואם הוא לזמן ממושך, שבוע או חודש או שנה וכו', הוא איסור דרבנן. ואם הוא קשר שקושרו ליומו בלבד, לא מקרי זמן ומותר לכתחילה. ובאמת שכדעתו משמע ב'''ריטב"א''' (קיב א ד"ה הא דקתני) שכתב שכל שהוא לימים אחדים אסור, וב'''מהר"ם מרוטנבורג''' המובא באורחות חיים ובכלבו שם, וכן מפורש ב'''שבלי הלקט''' (ענין שבת קכד).<BR/> | <BR/>וה'''טורי זהב''' (א) כתב שהחלוקה אינה לפי זמנים כלל, שהרי מנלן לחלק בהכי שבוע או חודש וכו', אלא אם זהו קשר שקושרו על מנת שיעמוד לעולם הוא איסור תורה, ואם הוא לזמן ממושך, שבוע או חודש או שנה וכו', הוא איסור דרבנן. ואם הוא קשר שקושרו ליומו בלבד, לא מקרי זמן ומותר לכתחילה. ובאמת שכדעתו משמע ב'''ריטב"א''' (קיב א ד"ה הא דקתני) שכתב שכל שהוא לימים אחדים אסור, וב'''מהר"ם מרוטנבורג''' המובא באורחות חיים ובכלבו שם, וכן מפורש ב'''שבלי הלקט''' (ענין שבת קכד).<BR/> | ||
ה'''משנה ברורה''' (שיז הקדמה) לענין קשר של קיימא הכריע שלא כהב"י ומהר"י אבוהב, וכתב שקשר של קיימא הוא העומד לעולם. ולענין קשר המותר, לא הכריע בין הדעות שהביא הרמ"א. | ה'''משנה ברורה''' (שיז הקדמה) לענין קשר של קיימא הכריע שלא כהב"י ומהר"י אבוהב, וכתב שקשר של קיימא הוא העומד לעולם. ולענין קשר המותר, לא הכריע בין הדעות שהביא הרמ"א. אבל בספר '''קצות השלחן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7724&st=&pgnum=54 (קכג א)] הכריע לחומרא שכל שאינו ליומו אסור. | ||
====בשיטת הרמב"ם וסייעתו==== | ====בשיטת הרמב"ם וסייעתו==== | ||
בדעת הרי"ף הרמב"ם כתב ה'''מגן אברהם''' (א) שקשר של קיימא הוא המתקיים לעולם או לזמן ארוך. וכן כתב ה'''טורי זהב''' (א), והקשר המותר הוא דווקא אם נעשה להתיר בכל יום, וכן מבואר ב'''בית יוסף''' (ד"ה נמצינו למדין). אבל ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב א) משמע שרק אם עומד לעולם הוא של קיימא, אבל אם הוא לזמן, אפילו לחצי שנה או שנה, הוי שאינו של קיימא. ומשמע שאם אינו של אומן מותר לכתחילה בכה"ג. גם ב'''משנה ברורה''' (שיז הקדמה, ה) משמע שהגדרת קיימא לרמב"ם היא כפי שיטת רש"י שרק אם הוא לעולם הוא של קיימא, אבל אם הוא לזמן מותר ובתנאי שאינו של אומן. | בדעת הרי"ף הרמב"ם כתב ה'''מגן אברהם''' (א) שקשר של קיימא הוא המתקיים לעולם או לזמן ארוך. וכן כתב ה'''טורי זהב''' (א), והקשר המותר הוא דווקא אם נעשה להתיר בכל יום, וכן מבואר ב'''בית יוסף''' (ד"ה נמצינו למדין). <BR/> | ||
אבל ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב א, אשל אברהם ג) משמע שרק אם עומד לעולם הוא של קיימא, אבל אם הוא לזמן, אפילו לחצי שנה או שנה, הוי שאינו של קיימא. ומשמע שאם אינו של אומן מותר לכתחילה בכה"ג. גם ב'''משנה ברורה''' (שיז הקדמה, ה) משמע שהגדרת קיימא לרמב"ם היא כפי שיטת רש"י שרק אם הוא לעולם הוא של קיימא, אבל אם הוא לזמן מותר ובתנאי שאינו של אומן. | |||
<BR/>וב'''גר"ז''' (שיז ב) משמע דלא כהמשנ"ב בזה, וב'''קצות השלחן''' (בדי שלחן ג) האריך להוכיח כמותו. | |||
===אם תלוי בדעת הקושר או בסוג הקשר=== | ===אם תלוי בדעת הקושר או בסוג הקשר=== | ||
כתב ה'''בית חדש''' (א ד"ה ואיכא למידק) בדעת הטור דהכל תלוי בדעת הקושר, שאם בדעתו לקשרו לעולם הוי קשר של קיימא, ואם דעתו לקשרו לזמן הוי קשר כעין של קיימא, ואם דעתו לקשרו לשבוע או פחות מותר. ומשמע שאינו תלוי כלל בסוג הקשר אלא רק בדעתו של הקושר. וגם ה'''טורי זהב''' (א) הלך בדרך זו ותלה הכל בדעת הקושר לקבוע האם הוא של קיימא או לא, ואין זה משנה חוזק הקשר וסוגו. אמנם לדעת הרמב"ם תלוי גם ב[[#הגדרת מעשה אומן|מעשה אומן]]. | כתב ה'''בית חדש''' (א ד"ה ואיכא למידק) בדעת הטור דהכל תלוי בדעת הקושר, שאם בדעתו לקשרו לעולם הוי קשר של קיימא, ואם דעתו לקשרו לזמן הוי קשר כעין של קיימא, ואם דעתו לקשרו לשבוע או פחות מותר. ומשמע שאינו תלוי כלל בסוג הקשר אלא רק בדעתו של הקושר. וגם ה'''טורי זהב''' (א) הלך בדרך זו ותלה הכל בדעת הקושר לקבוע האם הוא של קיימא או לא, ואין זה משנה חוזק הקשר וסוגו. אמנם לדעת הרמב"ם תלוי גם ב[[#הגדרת מעשה אומן|מעשה אומן]]. | ||
<BR/>אבל בספר '''בית מאיר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36276&st=&pgnum=33 (א)] | <BR/>אבל בספר '''בית מאיר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36276&st=&pgnum=33 (שיז ד"ה סעיף א וד"ה והנה)] | ||
כתב שאי אפשר לומר כן, שהרי א"כ בגמרא בקשר דאושכפי ג"כ יהיה מותר אם יתנה הקושר בדעתו שאינו אלא לבו ביום. ואף מה ש[[קשרו את המקדה בגמי]], אין צורך להתיר משום מצוה, אלא אפשר שהקושר יכוון בדעתו שאינו אלא ליומא ומותר. אלא ודאי שלא בדעתו תליא, אלא רק בסוג הקשר | כתב שאי אפשר לומר כן, שהרי א"כ בגמרא בקשר דאושכפי ג"כ יהיה מותר אם יתנה הקושר בדעתו שאינו אלא לבו ביום. ואף מה ש[[קשרו את המקדה בגמי]], אין צורך להתיר משום מצוה, אלא אפשר שהקושר יכוון בדעתו שאינו אלא ליומא ומותר. אלא ודאי שלא בדעתו תליא, אלא רק בסוג הקשר שאם לא יעמוד בעצמו או שיש הכרח להתירו מצד המלבוש וכד', מקרי אינו של קיימא, וכן הכריע גם ב'''באור הלכה''' (שיז ד"ה הקושר), שקשר שדרכו של עולם לעשותו בקביעות, כקשר הגמלים והספנים, אפילו אם דעתו לעשותו לזמן חייב מהתורה. | ||
===הגדרת מעשה אומן=== | ===הגדרת מעשה אומן=== | ||
ה'''טורי זהב''' (א) כתב שמעשה אומן שלדעת הרי"ף והרמב"ם אסור, הוא גורם שהקשר יהיה חזק מאוד, ולכן אפילו אם אינו לקיימא, כלומר לעולם, אסור. ומעשה הדיוט הוא שהקשר אינו חזק כל כך. | |||
<BR/>וב'''באור הלכה''' (ד"ה הקושר) הוכיח מהגמרא שמעשה אומן נקרא אפילו אינו מהודק כל כך, שהרי לרבנן אף קשר שיכול להתירו באחת מידיו חייב, וכתב שאפשר שכוונת הט"ז שמעשה אומן הוא קשר חזק מצד סוג הקשר, שהאומן יודע לעשותו באופן שאינו ניתר מעצמו, אבל על כל פנים יכול להתירו באחת מידיו. | |||
<BR/>אבל בספר '''קצות השלחן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7724&st=&pgnum=55 (בדי שלחן ד)] כתב כהט"ז בזה, וכן כתב הרב '''מנוחת אהבה''' (ג יד א {2}). | |||
==שיעורים, מאמרים וכתבי עת== | ==שיעורים, מאמרים וכתבי עת== | ||
* [http://www.lif.ac.il/pdf/meir_la_arez/sah/7.doc כריכת חוט ברזל על שקית לחם בשבת] - הרב מרדכי אליהו, 'המאיר לארץ' תשס"ה. | * [http://www.lif.ac.il/pdf/meir_la_arez/sah/7.doc כריכת חוט ברזל על שקית לחם בשבת] - הרב מרדכי אליהו, 'המאיר לארץ' תשס"ה. | ||