הבדלים בין גרסאות בדף "קשרים האסורים והמותרים בשבת"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 19: שורה 19:
כדברי רש"י כתב גם ה'''רא"ש''' (שבת טו ט), והזכיר בקשר שפטור אבל אסור בכגון שעומד להתקיים שבוע או יותר. וכן העתיק ה'''טור''' להלכה (אורח חיים שיז) שעל קשר הקיים לעולם חייב, קשר לשבעה ימים פטור אבל אסור, וקשר שעומד להתירו בכל יום מותר לכתחילה.
כדברי רש"י כתב גם ה'''רא"ש''' (שבת טו ט), והזכיר בקשר שפטור אבל אסור בכגון שעומד להתקיים שבוע או יותר. וכן העתיק ה'''טור''' להלכה (אורח חיים שיז) שעל קשר הקיים לעולם חייב, קשר לשבעה ימים פטור אבל אסור, וקשר שעומד להתירו בכל יום מותר לכתחילה.


לשיטה זו הסכימו עוד ראשונים, הרי הם ה'''ריטב"א''' (קיא ב ד"ה קושרת וד"ה מאי), וכתב (קיב א ד"ה הא) שהקשר האסור מדרבנן הוא העשוי לימים אחדים, '''ריבב"ן''' בשיטת הקדמונים (ד"ה אלו), ובפסקי רי"ד (ד"ה ורצועות), וכן משמע ב'''מיוחס לר"ן''' (ד"ה מהו דתימא).
לשיטה זו הסכימו עוד ראשונים, הרי הם '''ספר התרומה''' (שבת רמג), '''שבלי הלקט''' (שבת קכד), ה'''ריטב"א''' (קיא ב ד"ה קושרת וד"ה מאי), ה'''ריבב"ן''' בשיטת הקדמונים (ד"ה אלו), '''פסקי רי"ד''' (ד"ה ורצועות), ה'''מיוחס לר"ן''' (ד"ה מהו דתימא), וכן משמע ב'''סמ"ג''' (לאוין סה).


===שיטת ר' חננאל, הרי"ף והרמב"ם===
===שיטת ר' חננאל, הרי"ף והרמב"ם===
שיטה אחרת בראשונים היא שיטת הרי"ף (מא ב) והרמב"ם (שבת י א-ב), וכמותם מבואר גם ברבנו חננאל (קיב א ד"ה רצועות). שכל קשר שהוא של קיימא והוא מעשה אומן, אסור מדאורייתא וחייבים עליו חטאת. קשר שאינו מעשה אומן אבל הוא של קיימא, פטור אבל אסור מדרבנן, וקשר שאינו של קיימא ואינו מעשה אומן מותר לכתחילה. עוד מבואר ברמב"ם שם שאף קשר שאינו של קיימא אם קשרו קשר אומן ה"ז אסור.
שיטה אחרת בראשונים היא שיטת הרי"ף (מא ב) והרמב"ם (שבת י א-ב), וכמותם מבואר גם ברבנו חננאל (קיב א ד"ה רצועות). שכל קשר שהוא של קיימא והוא מעשה אומן, אסור מדאורייתא וחייבים עליו חטאת. קשר שאינו מעשה אומן אבל הוא של קיימא, פטור אבל אסור מדרבנן, וקשר שאינו של קיימא ואינו מעשה אומן מותר לכתחילה. עוד מבואר ברמב"ם שם שאף קשר שאינו של קיימא אם קשרו קשר אומן ה"ז אסור.
<BR/>כשיטה זו כתב גם ה'''מאירי''' (קיא ב ד"ה אמר המאירי והמשנה), ואף כתב (ד"ה ורצועות) שאין צורך להזכיר השיטה החולקת. ובביאור קשר של קיימא כתב שהוא קשר שאינו עשוי לינתק, והקשר האסור מדרבנן הוא קשר של קיימא או כעין של קיימא אבל אינו מעשה אומן, או מעשה אומן ואינו קיימא.  
<BR/>כשיטה זו כתב גם ה'''מאירי''' (קיא ב ד"ה אמר המאירי והמשנה), ואף כתב (ד"ה ורצועות) שאין צורך להזכיר השיטה החולקת. ובביאור קשר של קיימא כתב שהוא קשר שאינו עשוי לינתק, והקשר האסור מדרבנן הוא קשר של קיימא או כעין של קיימא אבל אינו מעשה אומן, או מעשה אומן ואינו קיימא.  
<BR/>גם ב'''פירוש קדמון''' מבית מדרשו של ר' םרחיה בשיטת הקדמונים (ד"ה ורצועות) סובר כשיטה זו.  
<BR/>גם ב'''פירוש קדמון''' מבית מדרשו של ר' םרחיה בשיטת הקדמונים (ד"ה ורצועות) סובר כשיטה זו, וכן מבואר ב'''כלבו''' (לא) וב'''ארחות חיים''' לוניל (שבת א קה).  


===שלחן ערוך===
===שלחן ערוך===
שורה 31: שורה 31:


==הגדרת קשר של קיימא==
==הגדרת קשר של קיימא==
הריטב"א כתב (קיב א ד"ה הא) שהקשר האסור מדרבנן הוא העשוי לימים אחדים,


[[קטגוריה:קושר ומתיר]]
[[קטגוריה:קושר ומתיר]]

תפריט ניווט