10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←שיטת הרי"ף והרמב"ם
| שורה 40: | שורה 40: | ||
<BR/>ומזה נלמד למקרה ההפוך בבן ערך שהלך לעיר, שאם דעתו לחזור בליל ט"ו לכרכו, דינו לקרוא בט"ו, אף אם קרה ונתעכב בעיר. אך אם דעתו להישאר בעיר עד גם בליל ט"ו, דינו לקרוא עם אנשי העיר שנמצא בה בי"ד. | <BR/>ומזה נלמד למקרה ההפוך בבן ערך שהלך לעיר, שאם דעתו לחזור בליל ט"ו לכרכו, דינו לקרוא בט"ו, אף אם קרה ונתעכב בעיר. אך אם דעתו להישאר בעיר עד גם בליל ט"ו, דינו לקרוא עם אנשי העיר שנמצא בה בי"ד. | ||
פירוש זה הביא ה'''כסף משנה''' (מגילה א י) וכתב שהוא היותר נראה שבפירושים, אבל דחה | פירוש זה הביא ה'''כסף משנה''' (מגילה א י) וכתב שהוא היותר נראה שבפירושים, ובאמת שכן משמע ברי"ף שלפני שהביא דברי רבא ציטט את תחילת המשנה 'בן עיר שהלך לכרך'. אבל הכסף משנה שם דחה פירוש זה, מהסיבה שמהפסוק למדנו דין פרוז בן יומו ורק מתוך זה נלמד בסברה גם דין מוקף בן יומו, וא"כ הכרח הוא לומר שדברי רבא מוסבים על דין בן כרך שהלך לעיר או לפחות '''גם''' עליו, שהוא פרוז בן יומו. | ||
<BR/>אמנם יש להעיר שברי"ף שינה מלשון הגמרא לגבי הלימוד של מוקף בן יומו, ומדבריו אפשר להבין | <BR/>אמנם יש להעיר שברי"ף שינה מלשון הגמרא לגבי הלימוד של מוקף בן יומו, ומדבריו אפשר להבין שדין מוקף בן יומו כלול בדברי רבא ולא הגמרא למדה זאת, וא"כ אפשר שחידושו של רבא הוא באמת ברישא דמתני' היינו בבן עיר שהלך לכרך, והביא לזה רבא מקור שכמו שלמדנו מהפסוק לגבי פרוז בן יומו שנקרא פרוז, כן הוא גם לגבי מוקף בן יומו שנקרא מוקף. | ||
אמנם באמת רוב הראשונים לא למדו כן בדברי הרי"ף. | |||
<BR/>ה'''רמב"ן''' במלחמות וה'''ר"ן''' (ו א) הסביר בדעת הרי"ף כפירוש רש"י, שרבא קאי על בן כרך שהלך לעיר, אלא ששונה הרי"ף מרש"י בכך שתלה את הדבר בדעת האדם ולא בהיכן שהוא שוהה בפועל. כלומר בן כרך שהלך לעיר ודעתו לשוב קודם ליל י"ד לכרכו, אף אם לבסוף נתעכב בעיר, קורא בט"ו, לפי שנתעכב שם שלא לדעת. אך אם דעתו היתה להתעכב שם עד יום י"ד, נעשה פרוז בן יומו וקורא עמהם בי"ד. וכן הדין לבן עיר שהלך לכרך שדינו תלוי בליל ט"ו, לפי היכן שדעתו להיות באותו זמן. וכתבו שמה שכתב הרי"ף בתחילת דבריו 'בן עיר שהלך לכרך' אין זה אלא ציטוט מהמשנה, אך אין כוונתו לומר שדברי רבא שאי על זה. | |||
אבל ה'''ראב"ד''' בהשגות על בעל המאור (ו א) כתב בדעת הרי"ף שדברי רבא מוסבים גם על הרישא וגם על הסיפא, שלכולם בין לבני העיר ובין לבני הכרך, זמנם נקבע בי"ד באדר. | |||
==שיטת הרא"ש== | ==שיטת הרא"ש== | ||