9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קריאה בשטרי הדיוטות בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←קריאת דברי חול בשבת
| שורה 85: | שורה 85: | ||
==קריאת דברי חול בשבת== | ==קריאת דברי חול בשבת== | ||
===ספרי מלחמות, מליצות, שיחות חולין ודברי חשק=== | |||
כתבו ה'''תוספות''' (שבת קטז ב ד"ה וכ"ש) שמלחמות הכתובים בלעז אסור לקרוא בשבת, ואפי' בחול לא ידע ר"י מי התיר, משום מושב לצים. | כתבו ה'''תוספות''' (שבת קטז ב ד"ה וכ"ש) שמלחמות הכתובים בלעז אסור לקרוא בשבת, ואפי' בחול לא ידע ר"י מי התיר, משום מושב לצים. | ||
גם ה'''רא"ש''' כתב בשם '''רבנו יונה''' (כג א) שמליצות ומשלים של שיחת חולין ודברי חשק, אסור לקרותם בשבת, ואף בחול יש בזה משום מושב לצים. וכן כתב ה'''רמב"ם''' | גם ה'''רא"ש''' כתב בשם '''רבנו יונה''' (כג א) שמליצות ומשלים של שיחת חולין ודברי חשק, אסור לקרותם בשבת, ואף בחול יש בזה משום מושב לצים. הובאו דבריהם | ||
ב'''בית יוסף''' (אורח חיים שז). גם ה'''אגודה''' (שבת קלו) הביא דברי התוס' שאסור לקרוא בספר מלחמות כגון ספרי לשון אשכנז. | |||
<BR/>וכך פסק להלכה מרן ב'''שלחן ערוך''' (טז). | |||
כתב ה'''דרכי משה''' (ח) לדקדק מדברי התוס' שלא אסרו אלא בלשון לעז, אבל אם כתובים בלשון הקודש מותר, לפי שהלשון עצמו יש בו קדושה ולומד ממנו דברי תורה. | |||
וכתב שאף שיש חולקים, כיון שהוא איסור דרבנן יש לסמוך להקל. וכן פסק פ'''רמ"א''' (טז). <BR/> | |||
אבל הרבה אחרונים חלקו על דבריו ואסרו אף בלשון הקודש. ה'''בית חדש''' (ה ד"ה מיהו נראה) כתב שלשון הפוסקים לא משמע כן, וגם התוס' שכתבו לשון לעז הוא לאו דווקא. וכן הסכים ה'''טורי זהב''' (יג). וה'''מגן אברהם''' (כד) כתב שכן משמע גם באגודה הנ"ל. וכן הכריע הרב '''אליה רבה''' (מ) וה'''משנה ברורה''' (עב). | |||
===ספרי חכמות ורפואות=== | |||
כתב ה'''רמב"ם''' בפירוש המשנה (כג ב) שאסור ללמוד בשבת זולת ספרי הנבואות, אפילו בספרי חכמות. והובא ב'''בית יוסף''' (שז ד"ה כתב הרמב"ם בפירוש המשנה), וכתב שכן נראה גם דעת ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף מג א ד"ה בזמן) בשם הרז"ה, שלא התיר אלא ספר שיש בו סרך של קדושה. | |||
לעומת זאת מדברי ה'''רשב"א''' בתשובה (א תשעב) עולה שמותר לקרוא בספרי חכמות, וכן הוא מפורש בדבריו שם (ז, רפח), ששטרי הדיוטות אינם אלא מזכרת חובותיו, אבל ספרי חכמה מותר, וכתב שכן הורה הרמב"ן. וכן כתב ב'''אגור''' (תקח) בשמם. ובספר '''אהל מועד''' (שער השבת ו ו) כתב כן גם בשם ספר התרומה. | לעומת זאת מדברי ה'''רשב"א''' בתשובה (א תשעב) עולה שמותר לקרוא בספרי חכמות, וכן הוא מפורש בדבריו שם (ז, רפח), ששטרי הדיוטות אינם אלא מזכרת חובותיו, אבל ספרי חכמה מותר, וכתב שכן הורה הרמב"ן. וכן כתב ב'''אגור''' (תקח) בשמם. ובספר '''אהל מועד''' (שער השבת ו ו) כתב כן גם בשם ספר התרומה. | ||
| שורה 92: | שורה 102: | ||
וב'''שלחן ערוך''' (שז יז) הביא בסתם את הדעה האוסרת, והוסיף שיש מי שמתיר. ומשמע מזה שדעתו לאסור. | וב'''שלחן ערוך''' (שז יז) הביא בסתם את הדעה האוסרת, והוסיף שיש מי שמתיר. ומשמע מזה שדעתו לאסור. | ||
<BR/>אבל הרבה אחרונים כתבו שהמנהג להקל. כן כתב ה'''לבוש''' (יז) וה'''גר"ז''' (לא) וכן הכריע ה'''משנה ברורה''' (סה). וכן נראית דעת ה'''תפארת ישראל''' על המשניות (שבת כג ב ט). | <BR/>אבל הרבה אחרונים כתבו שהמנהג להקל. כן כתב ה'''לבוש''' (יז) וה'''גר"ז''' (לא) וכן הכריע ה'''משנה ברורה''' (סה). וכן נראית דעת ה'''תפארת ישראל''' על המשניות (שבת כג ב ט). | ||
וב'''בית חדש''' (ה ד"ה מיהו נראה) מובא שלקרוא בספר יוסיפון ודברי הימים של ר' יוסף הכהן מותר, לפי שיש בהם כמה דברי מוסר ויראת שמים. וכן העתיק ב'''אליה רבה''' (מ). | |||
==מניית פרפראות ואורחים== | ==מניית פרפראות ואורחים== | ||