9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קריאה בשטרי הדיוטות בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←שיטת תוספות והרמב"ן
| שורה 24: | שורה 24: | ||
הדעה החולקת היא דעת ה'''תוספות''' (קטז ב ד"ה וכ"ש) שכתבו ליישב מנהג ישראל שקוראים אגרות השלוחות, ויישב '''ר"י''' ששטרי הדיוטות הם דווקא שטרי חובות וכיו"ב, אך אגרות מותר, לפי שלפעמים יש בהם פיקוח נפש. ו'''רבנו תם''' התיר לקרוא אפילו שיודע שאין בהם פיקוח נפש. והביא שכן משמע מלשון הירושלמי שם שאומר 'מה בכך שנתעסק בשטרותיו'. וכן כתב ה'''ריטב"א''' (קטז ב ד"ה ושטרי) בשם רבו, ליישב מנהג ישראל שלא אסרו אלא אותם שהיו ברשותו מערב שבת, ואין לו בהם צורך כלל כחשבונות וכד', אבל אגרות שלום, מלבד שיש בזה צורך פיקוח נפש או פיקוח רבים, אם לא יקרא בהם יהיה דואג כל השבת כולה. וצריך לומר שמה שכתב הריטב"א (קמט א) להסכים שאגרות הם בכלל שטרי הדיוטות, זהו מעיקרא הדין, ליישב המנהג הסכים לדברי התוס'. | הדעה החולקת היא דעת ה'''תוספות''' (קטז ב ד"ה וכ"ש) שכתבו ליישב מנהג ישראל שקוראים אגרות השלוחות, ויישב '''ר"י''' ששטרי הדיוטות הם דווקא שטרי חובות וכיו"ב, אך אגרות מותר, לפי שלפעמים יש בהם פיקוח נפש. ו'''רבנו תם''' התיר לקרוא אפילו שיודע שאין בהם פיקוח נפש. והביא שכן משמע מלשון הירושלמי שם שאומר 'מה בכך שנתעסק בשטרותיו'. וכן כתב ה'''ריטב"א''' (קטז ב ד"ה ושטרי) בשם רבו, ליישב מנהג ישראל שלא אסרו אלא אותם שהיו ברשותו מערב שבת, ואין לו בהם צורך כלל כחשבונות וכד', אבל אגרות שלום, מלבד שיש בזה צורך פיקוח נפש או פיקוח רבים, אם לא יקרא בהם יהיה דואג כל השבת כולה. וצריך לומר שמה שכתב הריטב"א (קמט א) להסכים שאגרות הם בכלל שטרי הדיוטות, זהו מעיקרא הדין, ליישב המנהג הסכים לדברי התוס'. | ||
גם ה'''רמב"ן''' (קנא א ד"ה ההא דקאמר) כתב שאגרות שלום לא מקרי שטרי הדיוטות. וכן כתבו בשמו הרשב"א בתשובה (ז שמו) והר"ן (בדפי הרי"ף סד ב ד"ה תנו). וממה שלא נימק את דבריו, משמע שאינו מחמת חשש לפיקוח נפש, ואם כן אף אגרת שכבר יודע מה כתוב בה מותר. | גם ה'''רמב"ן''' (קנא א ד"ה ההא דקאמר) כתב שאגרות שלום לא מקרי שטרי הדיוטות. וכן כתבו בשמו הרשב"א בתשובה (ז שמו) והר"ן (שבת קנא א ד"ה ואמר, בדפי הרי"ף סד ב ד"ה תנו). וממה שלא נימק את דבריו, משמע שאינו מחמת חשש לפיקוח נפש, ואם כן אף אגרת שכבר יודע מה כתוב בה מותר. | ||
ובתשובת ה'''מהר"ם מרוטנבורג''' (פראג ד תרנז) כתב שגוי שהביא כתב לישראל בשבת מחוץ לתחום מותר לקבלו, ואין בזה משום [[מוקצה]] וגם לא איסור קריאה בו משום שטרי הדיוטות, לפי שלא נאסר אלא כגון במניית אורחים וכד', שבדעתו לכתוב ולמנותם. כדברים האלו כתב גם ה'''ראבי"ה''' (תשדמ) שלא גזרו אלא בשטרי חוב והדומים להם, כגון שכותב אורחיו על מנת למנותם, אבל שאר כתבים לא.<BR/> | ובתשובת ה'''מהר"ם מרוטנבורג''' (פראג ד תרנז) כתב שגוי שהביא כתב לישראל בשבת מחוץ לתחום מותר לקבלו, ואין בזה משום [[מוקצה]] וגם לא איסור קריאה בו משום שטרי הדיוטות, לפי שלא נאסר אלא כגון במניית אורחים וכד', שבדעתו לכתוב ולמנותם. כדברים האלו כתב גם ה'''ראבי"ה''' (תשדמ) שלא גזרו אלא בשטרי חוב והדומים להם, כגון שכותב אורחיו על מנת למנותם, אבל שאר כתבים לא.<BR/> | ||