הבדלים בין גרסאות בדף "קריאה בשטרי הדיוטות בשבת"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{מקורות|שבת כג ב|שבת קטז ב, קמט א|שבת טז א|שבת כג יט|אורח חיים שז}}
{{מקורות|שבת כג ב|שבת קטז ב, קמט א|שבת טז א|שבת כג יט|אורח חיים שז יב-טו}}
האיסור לקרוא בשטרי הדיוטות בשבת, ועוד דברים שגזרו משום זה.
האיסור לקרוא בשטרי הדיוטות בשבת, ועוד דברים שגזרו משום זה.
==האיסור וטעמו==
==האיסור וטעמו==
ה'''משנה''' (שבת טו א) לקרוא בכתבי הקודש אומרת שאין קורין בכתבי הקודש. <BR/>
ה'''משנה''' (שבת טז א) אומרת שאין קורין בכתבי הקודש בשבת. <BR/>
וב'''גמרא''' (שבת קטז ב) מובאת מחלוקת, שלדעת רב אין קוראים בהם רק בשעת בית המדרש, וכדי שלא יתטלו מללכת לשמוע את הדרשה, אבל לדעת שמואל אין קורין בהם אף שלא בזמן בית המדרש, ובמבואר בגמרא בשם ר' נחמיה שהטעם הוא כדי שלא יבואו לקרות גם בשטרי הדיוטות, אלא יאמרו אם בכתבי הקודש אין קורין, כל שכן לשטרי הדיוטות.
וב'''גמרא''' (שבת קטז ב) מובאת מחלוקת, שלדעת רב אין קוראים בהם רק בשעת בית המדרש, וכדי שלא יתבטלו מללכת לשמוע את הדרשה. ולדעת שמואל אין קורין בהם אף שלא בזמן בית המדרש, ומבואר בגמרא בשם ר' נחמיה, שהטעם הוא כדי שלא יבואו לקרות גם בשטרי הדיוטות, אלא יאמרו אם בכתבי הקודש אין קורין, כל שכן לשטרי הדיוטות.
<BR/>דברי ר' נחמיה אלו, מובאים גם ב'''ירושלמי''' (שבת טז א) ושם מפורש יותר, שמתוך שיודע שאסור לקרוא בכתבי הקודש, עושה קל וחומר לשטרי הדיוטות שלא לקרוא בהם.
<BR/>דברי ר' נחמיה אלו, מובאים גם ב'''ירושלמי''' (שבת טז א) ושם מפורש יותר, שמתוך שיודע שאסור לקרוא בכתבי הקודש, עושה קל וחומר לשטרי הדיוטות שלא לקרוא בהם.
עולה מדברי הגמרא והירושלמי שיש איסור לקרות בשטרי הדיוטות בשבת.


===מהם שטרי הדיוטות===
===מהם שטרי הדיוטות===
כתב '''רש"י''' (קטז ב ד"ה שטרי הדיוטות) ששטרי הדיוטות הם כגון חשבונות או אגרות שלוחות. ובמקום אחר כתב (קמט א ד"ה שמא) שהם של מקח וממכר.
כתב '''רש"י''' (קטז ב ד"ה שטרי הדיוטות) ששטרי הדיוטות הם כגון חשבונות או אגרות שלוחות. ובמקום אחר כתב (קמט א ד"ה שמא) שהם של מקח וממכר.
<BR/>וב'''תוספות''' (קטז ב ד"ה וכ"ש) כתבו בשם '''ר"י''' ששטרי הדיוטות הם דווקא של חובות וכיו"ב, אך אגרות מותר, לפי שלפעמים יש בהם פיקוח נפש. ו'''רבנו תם''' התיר אפילו אלו שיודע שאין בהם פיקוח נפש. והביא שכן מלשון הירושלמי שם שאומר 'מה בכך שנתעסק בשטרותיו' . וסיימו התוס' שמלחמות הכתובים בלעז אסור לקרוא בשבת, ואפי' בחול לא ידע ר"י מי התיר, משום מושב לצים.
<BR/>וב'''תוספות''' (קטז ב ד"ה וכ"ש) כתבו בשם '''ר"י''' ששטרי הדיוטות הם דווקא שטרי חובות וכיו"ב, אך אגרות מותר, לפי שלפעמים יש בהם פיקוח נפש. ו'''רבנו תם''' התיר לקרוא אפילו שיודע שאין בהם פיקוח נפש. והביא שכן משמע מלשון הירושלמי שם שאומר 'מה בכך שנתעסק בשטרותיו'.
 
דעת ה'''רא"ש''' (כג א) שאסור לקרוא אף האגרות של רשות, ולמד כן מה[[איסור לקרוא כתב שתחת הצורה והדיוקנאות]]. וכן היא גם דעת ''' יונה''', שהביא לזה ראיה ממה שלמדה הגמרא לאסור קריאה בכתבי הקודש מכ"ש מקריאה בשטרי הדיוטות, שודאי הכוונה באגרות של רשות, שהם מיחלפי בכתבי הקודש.


===טעם האיסור===
===טעם האיסור===
ה'''רמב"ם''' (שבת כג יט) כתב שטעם האיסור לקרוא בשטרי הדיוטות הוא [[דברים האסורים בשבת משום גזרה שמא יכתוב|שמא ימחוק]].
ה'''רמב"ם''' (שבת כג יט) כתב שטעם האיסור לקרוא בשטרי הדיוטות הוא [[דברים האסורים בשבת משום גזרה שמא יכתוב|שמא ימחוק]].
===עיון בלא קריאה===
כתב ה'''רא"ש''' (כג א) בשם '''ר' יונה''' שאף עיון בשטרי הדיוטות בלא קריאה אסור, והוכיח כן מה[[איסור להסתכל בכתב שתחת הצורה והדיוקנאות]].
===קריאת דברי חול בשבת===
כתבו ה'''תוספות''' (שבת קטז ב ד"ה וכ"ש) שמלחמות הכתובים בלעז אסור לקרוא בשבת, ואפי' בחול לא ידע ר"י מי התיר, משום מושב לצים.
גם ה'''רא"ש''' כתב בשם '''רבנו יונה''' (כג א) שמליצות ומשלים של שיחת חולין ודברי חשק, אסור לקרותם בשבת, ואף בחול יש בזה משום מושב לצים.


==מניית פרפראות ואורחים==
==מניית פרפראות ואורחים==
שורה 54: שורה 66:
====שיטת הרמב"ם====
====שיטת הרמב"ם====
ה'''רמב"ם''' (שבת כג יט) כתב דין המשנה, וכתב שטעם האיסור הוא שלא יקרא בשטרי הדיוטות, כאביי. והוסיף הרמב"ם שאם היו השמות חקוקים על הטבלה או על הכותל, מותר לקרותן לפי שאינו מתחלף בשטר.
ה'''רמב"ם''' (שבת כג יט) כתב דין המשנה, וכתב שטעם האיסור הוא שלא יקרא בשטרי הדיוטות, כאביי. והוסיף הרמב"ם שאם היו השמות חקוקים על הטבלה או על הכותל, מותר לקרותן לפי שאינו מתחלף בשטר.
<BR/>מבואר מדבריו שבדברי הברייתא המחלקת בין כותל לבין טבלא ופנקס, אינו סבור כמסקנת הגמ' שאיירי בכותל חקוק, שהרי א"כ היה לו לפסוק לאיסורא בטבלא. ודבריו לכא' מתאימים לדברי בעה"מ שכתב שאוקימתא זו אינה למסקנה.
<BR/>מבואר מדבריו שבדברי הברייתא המחלקת בין כותל לבין טבלא ופנקס, אינו סבור כהעמדת הגמ' שאיירי בכותל חקוק, שהרי א"כ היה לו לפסוק לאיסורא בטבלא. ובספר '''מרכבת המשנה''' (אלפאנדרי) (יט) כתב בשם מהר"י הכהן לתמוה על הרמב"ם בזה, ונשאר בצ"ע.
 
====שיטת ההלכה====
ה'''טור''' (אורח חיים) שז העתיק להלכה כדברי אביו הרא"ש שאסור לקרות אפילו בכותל גבוה משום שמא יקרא בשטרי הדיוטות, ובטבלא ופנקס אסור אף אם חקוק. וכן כתב גם ה'''שלחן ערוך''' (יב) לדינא.
 
=====כתב בולט=====
כתב ר' ירוחם (ז יב) שדווקא חקוק בכותל מותר, אבל בולט כלפי חוץ אסור לפי שחיישינן שמא ימחוק. וכן כתב ה'''מגן אברהם''' (יז) והוסיף שאפילו הוא גבוה הרבה משום דלא פלוג רבנן.
[[קטגוריה:איסורי דרבנן בשבת]]
[[קטגוריה:איסורי דרבנן בשבת]]

תפריט ניווט