הבדלים בין גרסאות בדף "שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 9: שורה 9:


==== ביאור המחלוקת ====
==== ביאור המחלוקת ====
{{להשלים|פסקה}}
בגמרא מובאות ארבעה דרכים בטעם המחלוקת:
בגמרא מובאות ארבעה דרכים בטעם המחלוקת:
* נחלקו התנאים האם יש אם למסורת או יש אם למקרא. לדעת חכמים יש אם למסורת, וכיוון שכתוב פעמיים "בסכת", "בסכת", בכתיב חסר, ופעם אחת "בסכות" בכתיב מלא, הרי כאן ארבע. פעם אחת היא לגוף הדין של חובת סוכה, נשארו שלוש פעמים לשלוש דפנות, והלכה למשה מסיני שגרעה דופן שלישית לטפח בלבד.
* נחלקו התנאים האם יש אם למסורת או יש אם למקרא. לדעת חכמים יש אם למסורת, וכיוון שכתוב פעמיים "בסכת", "בסכת", בכתיב חסר, ופעם אחת "בסכות" בכתיב מלא, הרי כאן ארבע. פעם אחת היא לגוף הדין של חובת סוכה, נשארו שלוש פעמים לשלוש דפנות, והלכה למשה מסיני שגרעה דופן שלישית לטפח בלבד.
* לכ"ע יש אם למקרא, ולדעת חכמים צריך פסוק מיוחד ללימוד דין סכך, שנלמד שיש צורך בכיסוי זה ולא בדפנות בלבד ולכן נצרך אחד מלשונות "סוכה" שנאמרו בכתוב לגופו, כדי ללמד על דבר זה ונותר איפוא רמז רק לשלוש, ור"ש סובר שעצם משמעות המלה "סוכה" מלמדת על ענין הסכך. ומתוך שאינו צריך ללשון מיוחדת כדי להורות על כך, נותר איפוא בעינו רמז לארבעה דפנות ומן ההלכה למד אתה כי הדופן הרביעית אינה צריכה להיות שלימה.
* לכ"ע יש אם למסורת, וחכמים סברו שכאשר באה ההלכה למשה מסיני לומר שאחת מדפנות הסוכה דיה שתהיה טפח — לגרע היא באה, וללמד שאחת משלוש הדפנות הרמוזות אינה צריכה להיות שלימה. ור' שמעון סבר שאשר באה ההלכה, הריהי באה להוסיף ולומר כי נוסף לשלוש הדפנות צריכה להיות דופן אחת נוספת, ודופן זו, דיה שתהיה בת טפח.
* לכ"ע יש אם למסורת, ונחלקו האם דורשים תחילות - כאשר אנו סופרים לענין הלכה כמה פעמים מוזכרת מלה מסויימת בכתוב, נחלקו האם יש לדרוש לצורך ענין זה גם את הפעם הראשונה שנזכרה מלה זו, או שיש לומר כי הפעם ראשונה לעניינה נזכרה, ולא ללמד ממנה למנין. ר' שמעון סבר כי דורשין תחילות, והרי כאן רמז איפוא לארבע פעמים, וחכמים סברו כי אין דורשין תחילות.


=== היכן יש להעמיד את הטפח ===
=== היכן יש להעמיד את הטפח ===
שורה 43: שורה 48:
רבא קובע הסתייגות לדין זה ואומר שצריך בסוכה כזו צורת הפתח.  
רבא קובע הסתייגות לדין זה ואומר שצריך בסוכה כזו צורת הפתח.  
<BR/>דברי רבא נאמרים בגמרא בשלוש לשונות שונים:
<BR/>דברי רבא נאמרים בגמרא בשלוש לשונות שונים:
א. שאין הסוכה ניתרת אלא בצורת הפתח.
<BR/>א. שאין הסוכה ניתרת אלא בצורת הפתח.
ב. שניתרת גם בצורת הפתח.
<BR/>ב. שניתרת גם בצורת הפתח.
ג. שצריכה גם צורת הפתח.
<BR/>ג. שצריכה גם צורת הפתח.
<BR/>ומובא גם מעשה המסייע לדרך השלישית שבדברי רבא, שרב אשי מצא את רב כהנא שעשה טפח שוחק וגם צורת הפתח, ושאל אותו למה צריך את שניהם והרי די באחד, או בצורת הפתח או בטפח שוחק? ועונה לו רב כהנא שסובר הוא כלישנא בתרא, שצריך מלבד טפח שוחק גם צורת הפתח.
<BR/>ומובא גם מעשה המסייע לדרך השלישית שבדברי רבא, שרב אשי מצא את רב כהנא שעשה טפח שוחק וגם צורת הפתח, ושאל אותו למה צריך את שניהם והרי די באחד, או בצורת הפתח או בטפח שוחק? ועונה לו רב כהנא שסובר הוא כלישנא בתרא, שצריך מלבד טפח שוחק גם צורת הפתח.
<BR/>הראשונים פוסקים כלשון אחרון בדברי רבא שמלבד טפח צריך '''גם''' צורת הפתח, שכן מוכח ממעשה דרב כהנא. כן כתב '''רבנו חננאל''' וה'''רי"ף''' וכן פסקו כל הפוסקים.
<BR/>הראשונים פוסקים כלשון אחרון בדברי רבא שמלבד טפח צריך '''גם''' צורת הפתח, שכן מוכח ממעשה דרב כהנא. כן כתב '''רבנו חננאל''' וה'''רי"ף''' וכן פסקו כל הפוסקים.
==== אינה ניתרת אלא בצורת הפתח ====
'''רש"י''' (ד"ה אמר רבא) מסביר שהכוונה שצריך שהטפח יהיה גם צורת הפתח, דהיינו שמניח חצי טפח בצד אחד וחצי טפח בצד שני וקנה על גביהם, ואז נחשב כאילו כל הדופן סתום.
==== וניתרת נמי בצורת הפתח ====
הכוונה שיכול לעשות צורת הפתח במקום אותו הטפח, לפי שאפשר להכשיר את הדופן השלישית או בשיעור טפח או בצורת הפתח על פני כולה.
==== שצריכה נמי צורת הפתח ====
היינו שצריך גם טפח וגם צורת הפתח, כלומר שמניח קנה בצד שני של הדופן, ומניח עוד קנה על גביהם מהטפח ועד לקנה שבצד השני.


== הערות שוליים==
== הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סוכה]]

תפריט ניווט