9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "דיבור האסור בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (←טעם האיסור) |
|||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
==חישוב חשבונות== | ==חישוב חשבונות== | ||
ה'''גמרא''' (שבת קנ א-ב) מביאה שאסור לחשב חשבונות בשבת. אמנם אם זהו דבר שכבר עבר ואין לו צורך בו, כגון לומר 'כך וכך הוצאתי בבנין זה', מותר לומר בשבת. אבל זהו חשבון שעדיין צריך לו, אפילו שכבר גמר את המלאכה, אלא ששכר הפועלים עדיין בידו, אסור לחשבו בשבת. ונפסק להלכה ב'''רמב"ם''' (כג יח) וב''טור'' (אורח חיים שז) ו'''שלחן ערוך''' (ו). | ה'''גמרא''' (שבת קנ א-ב) מביאה שאסור לחשב חשבונות בשבת. אמנם אם זהו דבר שכבר עבר ואין לו צורך בו, כגון לומר 'כך וכך הוצאתי בבנין זה', מותר לומר בשבת. אבל אם זהו חשבון שעדיין צריך לו, אפילו שכבר גמר את המלאכה, אלא ששכר הפועלים עדיין בידו, אסור לחשבו בשבת. ונפסק להלכה ב'''רמב"ם''' (כג יח) וב'''טור''' (אורח חיים שז) ו'''שלחן ערוך''' (ו). | ||
<BR/>כתב ה'''טורי זהב''' (ה) שאף שאם אינו בטוח ששכר הפועלים עדיין בידו, אלא שרוצה לחשב כדי לדעת אם עדיין יש אצלו שכר שצריך לתת להם, אסור. ואפילו אם יתברר שאין אצלו שכר שלהם, ג"כ אסור, שהרי החשבון היה לצורך אצלו, ואינו מותר אלא שיודע בודאי שאין להם אצלו כלום. | <BR/>כתב ה'''טורי זהב''' (ה) שאף שאם אינו בטוח ששכר הפועלים עדיין בידו, אלא שרוצה לחשב כדי לדעת אם עדיין יש אצלו שכר שצריך לתת להם, אסור. ואפילו אם יתברר שאין אצלו שכר שלהם, ג"כ אסור, שהרי החשבון היה לצורך אצלו, ואינו מותר אלא שיודע בודאי שאין להם אצלו כלום. | ||
כתב ה'''ט"ז''' שם, וכן מבואר ברמב"ם הנ"ל, שמצד שיחה בטלה יש להימנע אף מחשבונות שאין לו בהם צורך כלל. | |||
===טעם האיסור=== | ===טעם האיסור=== | ||
מדברי הגמרא משמע שמקור האיסור הוא מן הפסוק 'ממצוא חפצך ודבר דבר', שעבור כן התירו חשבונות של מצוה, משום שהם חפצי שמים, וכן הוא להדיא ב'''לבוש''' (שז ו) וב'''משנה ברורה''' (כה) וב'''ערוך השלחן''' (יט). אמנם ברמב"ם (כג יח) מבואר שהאיסור הוא גזירה שמא יכתוב. | מדברי הגמרא משמע שמקור האיסור הוא מן הפסוק 'ממצוא חפצך ודבר דבר', שעבור כן התירו חשבונות של מצוה, משום שהם חפצי שמים, וכן הוא להדיא ב'''לבוש''' (שז ו) וב'''משנה ברורה''' (כה) וב'''ערוך השלחן''' (יט). אמנם ברמב"ם (כג יח) מבואר שהאיסור הוא גזירה שמא יכתוב. | ||
<BR/>וב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ה) הקשה דא"כ איך התירו חשבונות של מצוה, והרי לא הותרה שום שבות במקום מצוה, מלבד מה שנלמד מן הפסוק 'ממצוא חפצך ודבר דבר', אבל לרמב"ם שהוא גזירה, מהיכי תיתי להתיר. וכן הקשה ב'''דברי מלכיאל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=803&st=&pgnum=11 (ד ב ד"ה ולכאורה)]. | <BR/>וב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ה) הקשה דא"כ איך התירו חשבונות של מצוה, והרי לא הותרה שום שבות במקום מצוה, מלבד מה שנלמד מן הפסוק 'ממצוא חפצך ודבר דבר', אבל לרמב"ם שהוא גזירה, מהיכי תיתי להתיר. וכן הקשה ב'''דברי מלכיאל''' | ||
[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=803&st=&pgnum=11 (ד ב ד"ה ולכאורה)] ותירץ בדוחק. | |||
===חשבונות של מצוה=== | ===חשבונות של מצוה=== | ||
עוד מבואר ב'''גמרא''' שם שחשבונות של מצוה, מותר לחשבן בשבת, משום שנאמר 'ממצוא חפצך ודבר דבר' - חפצך אסורים, חפצי שמים מותרים. ולכן מותר גם לפסוק צדקה לעניים בשבת. וכן פסק ה'''רמב"ם''' (כד ה) וה'''טור''' (אורח חיים שו) ו'''שלחן ערוך''' (ו). | עוד מבואר ב'''גמרא''' שם שחשבונות של מצוה, מותר לחשבן בשבת, משום שנאמר 'ממצוא חפצך ודבר דבר' - חפצך אסורים, חפצי שמים מותרים. ולכן מותר גם לפסוק צדקה לעניים בשבת. וכן פסק ה'''רמב"ם''' (כד ה) וה'''טור''' (אורח חיים שו) ו'''שלחן ערוך''' (ו). | ||
והקשה ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף שבת סד א ד"ה פוסקין) שהרי שנינו ב'''משנה''' (ביצה ה ב) שלא מקדישין בשבת. ותירץ בשם '''רבנו חננאל''' שהאיסור להקדיש הוא דווקא כלי מסויים, אבל לחייב עצמו בדיבורו מותר, וכן הבין הבית יוסף בדברי ה'''כל בו''' (נח) בשם גאון. אבל הוסיף הר"ן להקשות, שהרי שם שנינו גם שאין מעריכין, וזה ודאי בחפץ מסויים ואפ"ה אסור. | |||
<BR/> | |||
<BR/>וב'''בית יוסף''' (שו ד"ה ועל פסיקת) תירץ קושיית הר"ן, שמעריך דמי טפי למקח וממכר, לפי שהוא נודר לתת ערך של איש מסויים להקדש, וה"ז כקונה אותו. | |||
ב'''מגן אברהם''' (יא) ביאר באופן אחר דברי הכל בו, שמיישבים גם קושיית הר"ן השניה. שדווקא בהקדש ובדק הבית אסרו, אבל הקדשות שלנו חולין נינהו, שלכל ישראל יש חלק בהן, ולכן אין זה נחשב שיוצא מרשותו כלל. וכתב שלפי"ז מותר להקדיש חפץ לבית הכנסת בשבת, ודלא כר"ן וב"י. ולדבריו הסכים ה'''חיי אדם''' (סא ב). | |||
<BR/>אבל ה'''טורי זהב''' (ב) הסכים לדברי הב"י, וכתב שהמנהג להקדיש ס"ת לבית הכנסת, וצ"ל שמקדישים אותה כבר בחול בינם לבין עצמם, ואם לא עשה כן לא יקדישנה בשבת. | |||
<BR/>ה'''גר"ז''' (יד) הביא דברי המג"א הללו בתור לימוד זכות על הנוהגים כן, וכתב שטוב להיזהר שיקדישנו בערב שבת בפיו אפילו בינו לבין עצמו, וכדעת הט"ז. וכן הכריע ה'''משנה ברורה''' (כז) שאף שנוהגים להקל, לכתחילה יש להיזהר כנ"ל. | |||
====מכירת מצוות בבית הכנסת==== | ====מכירת מצוות בבית הכנסת==== | ||