9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "דיבור האסור בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←חישוב חשבונות
| שורה 34: | שורה 34: | ||
==חישוב חשבונות== | ==חישוב חשבונות== | ||
ה'''גמרא''' (שבת קנ א-ב) מביאה שאסור לחשב חשבונות בשבת. אמנם אם זהו דבר שכבר עבר ואין לו צורך בו, כגון לומר 'כך וכך הוצאתי בבנין זה', מותר לומר בשבת. אבל זהו חשבון שעדיין צריך לו, אפילו שכבר גמר את המלאכה, אלא ששכר הפועלים עדיין בידו, אסור לחשבו בשבת. ונפסק להלכה ב'''רמב"ם''' (כג יח) וב''טור'' (אורח חיים שז) ו'''שלחן ערוך''' (ו). | |||
<BR/>כתב ה'''טורי זהב''' (ה) שאף שאם אינו בטוח ששכר הפועלים עדיין בידו, אלא שרוצה לחשב כדי לדעת אם עדיין יש אצלו שכר שצריך לתת להם, אסור. ואפילו אם יתברר שאין אצלו שכר שלהם, ג"כ אסור, שהרי החשבון היה לצורך אצלו, ואינו מותר אלא שיודע בודאי שאין להם אצלו כלום. | |||
אמנם מבואר ברמב"ם הנ"ל, וכן מפורש בט"ז שם, שמצד שיחה בטלה יש להימנע אף מחשבונות שאין לו בהם צורך כלל. | |||
===טעם האיסור=== | |||
מדברי הגמרא משמע שמקור האיסור הוא מן הפסוק 'ממצוא חפצך ודבר דבר', שעבור כן התירו חשבונות של מצוה, משום שהם חפצי שמים, וכן הוא להדיא ב'''לבוש''' (שז ו) וב'''משנה ברורה''' (כה) וב'''ערוך השלחן''' (יט). אמנם ברמב"ם (כג יח) מבואר שהאיסור הוא גזירה שמא יכתוב. | |||
<BR/>וב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ה) הקשה דא"כ איך התירו חשבונות של מצוה, והרי לא הותרה שום שבות במקום מצוה, מלבד מה שנלמד מן הפסוק 'ממצוא חפצך ודבר דבר', אבל לרמב"ם שהוא גזירה, מהיכי תיתי להתיר. | |||
===חשבונות של מצוה=== | |||
עוד מבואר ב'''גמרא''' שם שחשבונות של מצוה, מותר לחשבן בשבת, משום שנאמר 'ממצוא חפצך ודבר דבר' - חפצך אסורים, חפצי שמים מותרים. ולכן מותר גם לפסוק צדקה לעניים בשבת. וכן פסק ה'''רמב"ם''' (כד ה) וה'''טור''' (אורח חיים שו) ו'''שלחן ערוך''' (ו). | |||
====מכירת מצוות בבית הכנסת==== | |||
==אמירה שאינה מפורשת== | ==אמירה שאינה מפורשת== | ||
==אמירה בדבר שיש בו צד היתר== | ==אמירה בדבר שיש בו צד היתר== | ||