10,104
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מצות יישוב ארץ ישראל"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==שיטת הרמב"ן== | ==שיטת הרמב"ן== | ||
כתוב בפסוק (במדבר לג נב) "והורשתם את הארץ וישבתם בה". ולמד הרמב"ן (השמטות לספר המצוות ד) שזו מצוות עשה לדורות של כיבוש הארץ, שלא להניחה ביד האומות או שוממה. וגם הישיבה בה היא חלק מן המצווה.<BR/> | כתוב בפסוק (במדבר לג נב) "והורשתם את הארץ וישבתם בה". ולמד הרמב"ן [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33946&st=&pgnum=223&hilite= (השמטות לספר המצוות ד)] שזו מצוות עשה לדורות של כיבוש הארץ, שלא להניחה ביד האומות או שוממה. וגם הישיבה בה היא חלק מן המצווה.<BR/> | ||
ומקור לדבריו ב'''ספרי''' (ראה), שם מובא המעשה ברבי אלעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר שהיו הולכים לנציבין אצל רבי יהודה בן בתירה ללמוד תורה, וכשהגיעו לצידון וראו שעומדים להפרד מא"י וקדושתה חזרו ובאו למקומם, אמרו 'ישיבת א"י שקולה כנגד כל המצוות שבתורה'. משמע שסברו שמצוה זו נוהגת לדורות גם בזמן הגלות, וגם לימדונו ששקולה מצוה זו ככל המצוות שבתורה.<BR/> | |||
גם ב'''שו"ת מהר"ם מרוטנבורג''' (ב עט) נקט שמצות ישוב א"י נוהגת לדורות ולא רק בזמן שכל יושביה עליה. | גם ב'''שו"ת מהר"ם מרוטנבורג''' (ב עט) נקט שמצות ישוב א"י נוהגת לדורות ולא רק בזמן שכל יושביה עליה. | ||
==שיטת הרמב"ם וסייעתו== | ==שיטת הרמב"ם וסייעתו== | ||
הרמב"ם השמיט מצוה זו ולא מנאה במנין המצוות. ובטעם הדבר כתב ה'''מגילת אסתר''' שם שאין מצווה זו נוהגת בגלות ולדורות, אלא רק בזמן משה ויהושע ובזמן שבית המקדש קיים, אבל בגלות אדרבה נצטווינו שלא לכבוש את הארץ בחזקה. | הרמב"ם השמיט מצוה זו ולא מנאה במנין המצוות. ובטעם הדבר כתב ה'''מגילת אסתר''' שם [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33946&st=&pgnum=223&hilite= (ד)] שאין מצווה זו נוהגת בגלות ולדורות, אלא רק בזמן משה ויהושע ובזמן שבית המקדש קיים, אבל בגלות אדרבה נצטווינו שלא לכבוש את הארץ בחזקה. | ||
והאריך שם להוכיח דבריו מה'''גמרא''' (כתובות קיא ב) שכל העולה מבבל לא"י עובר בעשה, והיאך יפקיעו האמוראים מצווה הנוהגת לדורות. | והאריך שם להוכיח דבריו מה'''גמרא''' (כתובות קיא ב) שכל העולה מבבל לא"י עובר בעשה, והיאך יפקיעו האמוראים מצווה הנוהגת לדורות. | ||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
אמנם לענין [[כפית הבעל את אשתו]] לעלות ציינו הפוסקים לדעת הסוברים שאין הבעל יכול לכפותה בזה"ז משום סכנת הדרכים, וכמו"כ יכולה היא אף לומר קים לי כדעת הסוברים שמצוה זו כלל אינה נוהגת בזה"ז, כמבואר ב'''פתחי תשובה''' ו'''באר היטב''' (אבן העזר עה). | אמנם לענין [[כפית הבעל את אשתו]] לעלות ציינו הפוסקים לדעת הסוברים שאין הבעל יכול לכפותה בזה"ז משום סכנת הדרכים, וכמו"כ יכולה היא אף לומר קים לי כדעת הסוברים שמצוה זו כלל אינה נוהגת בזה"ז, כמבואר ב'''פתחי תשובה''' ו'''באר היטב''' (אבן העזר עה). | ||
אמנם | אמנם ה'''בית הלוי''' (כב) נקט בדעת הרמב"ם כמגילת אסתר, וכן הכריע להלכה '''ר' צדוק הכהן מלובלין''' (דברי סופרים יד). אך טעם אחר אמר בדבר, והוא שעיקר קיום מצות ישוב הארץ הוא בכך שיושבים עליה ללא כל פחד ומורא איש תחת גפנו ותחת תאנתו, ולמד שכל עוד קמים צרינו עלינו לכלותינו חסר בעיקר קיום מצות ישוב הארץ. | ||
==הטעם שרבים נמנעים מלעלות לארץ== | ==הטעם שרבים נמנעים מלעלות לארץ== | ||