הבדלים בין גרסאות בדף "שכר שבת לדבר מצוה"

נוספו 307 בתים ,  18:41, 28 בינואר 2016
שורה 17: שורה 17:
==דעת השלחן ערוך למעשה==
==דעת השלחן ערוך למעשה==
ב'''שלחן ערוך''' (שו ה) כתב בסתם את דעת האוסרים, והוסיף שיש מי שמתיר. אמנם בהלכות שופר (תקפה ה) כתב שהנוטל שכר אינו רואה סימן ברכה.
ב'''שלחן ערוך''' (שו ה) כתב בסתם את דעת האוסרים, והוסיף שיש מי שמתיר. אמנם בהלכות שופר (תקפה ה) כתב שהנוטל שכר אינו רואה סימן ברכה.
ולכאורה לפי מה שקיי"ל בדעת מרן סתם ויש אומרים הלכה כסתם, יוצא שסובר לאסור שכר שבת אפילו במקום מצוה, וא"כ סותר לדבריו שכתב בסי' תקפ"ה שאינו רואה סימן ברכה, ומשמע דמ"מ איסורא ליכא. וכן הבי בדעתו ה'''מגן אברהם''' (יב). גם ה'''בית חדש''' (שו ג) הבין בדברי הב"י שדעתו להקל, והסכים לדבריו. וכ"כ ה'''גר"ז''' (שו יא) שהמנהג להקל אלא שאינו רואה סימן ברכה.
ולכאורה לפי מה שקיי"ל בדעת מרן סתם ויש אומרים הלכה כסתם, יוצא שסובר לאסור שכר שבת אפילו במקום מצוה, וא"כ סותר לדבריו שכתב בסי' תקפ"ה שאינו רואה סימן ברכה, ומשמע דמ"מ איסורא ליכא. וכן הבי בדעתו ה'''מגן אברהם''' (יב). גם ה'''בית חדש''' (שו ג) הבין בדברי הב"י שדעתו להקל, והסכים לדבריו. וכ"כ ה'''גר"ז''' (שו יא) שהמנהג להקל אלא שאינו רואה סימן ברכה. וכ"ד הרב '''ציץ אליעזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14506&st=&pgnum=148 (ז כח א)], והביא מה'''שדי חמד''' (כללי הפוסקים יג ט) שלא אמרינן בדעת מרן הלכה כסתם, היכא שגילה דעתו בב"י כהיש אומרים.
<BR/>וב'''מחצית השקל''' (תקפה יב) כתב שמרן לא כתב כאן להכריע אם איכא איסורא או לא, אלא רק כתב שאין בזה סימן ברכה, לכל חד כדאית ליה, ובסימן ש"ו הביא דברי החולקים בזה. ולפי"ז יוצא שהכרעת מרן שיש איסור בשכר שבת אפילו לדבר מצוה, וכ"כ בספר '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&st=&pgnum=114 (יב)].  
<BR/>וב'''מחצית השקל''' (תקפה יב) כתב שמרן לא כתב כאן להכריע אם איכא איסורא או לא, אלא רק כתב שאין בזה סימן ברכה, לכל חד כדאית ליה, ובסימן ש"ו הביא דברי החולקים בזה. ולפי"ז יוצא שהכרעת מרן שיש איסור בשכר שבת אפילו לדבר מצוה, וכ"כ בספר '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&st=&pgnum=114 (יב)].  
גם ה'''פרי חדש''' (ה) חלק על דברי המג"א וכתב שהעיקר כמו שסתם מרן בסי' ש"ו לאסור. וכ"ד החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (תקפה י) וכתב שמש"כ מרן פה הוא רק לד' רבנו שמואל שמתיר, אבל ליה לא סבירא ליה. וכ"ד הרב '''ישכיל עבדי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=965&st=&pgnum=30 (ז יט ב)].<BR/>
גם ה'''פרי חדש''' (ה) חלק על דברי המג"א וכתב שהעיקר כמו שסתם מרן בסי' ש"ו לאסור. וכ"ד החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (תקפה י) וכתב שמש"כ מרן פה הוא רק לד' רבנו שמואל שמתיר, אבל ליה לא סבירא ליה. וכ"ד הרב '''ישכיל עבדי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=965&st=&pgnum=30 (ז יט ב)].<BR/>