9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "צידת שרצים שקצים ורמשים בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 19: | שורה 19: | ||
==== שיטת רש"י ==== | ==== שיטת רש"י ==== | ||
מדברי רש"י לעומת זאת עולה לכאורה שיש חילוק עקרוני בין שמונה שרצים לשאר, ששמונה שרצים חייב משום שבמינן ניצוד, ואילו שאר שקצים ורמשים כיון שאין במינן ניצוד פטור, אלא אם כן צדן לצורך. | מדברי '''רש"י''' לעומת זאת עולה לכאורה שיש חילוק עקרוני בין שמונה שרצים לשאר, ששמונה שרצים חייב משום שבמינן ניצוד, ואילו שאר שקצים ורמשים כיון שאין במינן ניצוד פטור, אלא אם כן צדן לצורך. | ||
חילוק זה בין דבר שבמינו ניצוד לדבר שאין במינו ניצוד מוזכר לעיל | <BR/>חילוק זה בין דבר שבמינו ניצוד לדבר שאין במינו ניצוד מוזכר לעיל ב'''ברייתא''' (קו ב), במחלוקת חכמים ור' מאיר לענין יתושים וכד', שחכמים מחלקים וסוברים שדבר שאין במינו ניצוד פטור. ומשם לקח רש"י והגדיר על פי זה את החילוק במשנתינו. ועולה מדבריו שבשמונה שרצים, כיון שבמינן ניצוד, חייב אפילו אם צדן שלא לצורך, ולאידך גיסא בשאר שקצים ורמשים אם צדן לצורך חייב אף על פי שאין במינן ניצוד. | ||
הראשונים הקשו על שיטת רש"י, שכן לדעת חכמים הפוטרים דבר שאין במינן ניצוד, ודאי שפוטרים הם אפילו אם צדן לצורך, שלא מצאנו שחילקו בכך. ולגודל הקושיה רבינו תם הגדיל לעשות ומחק את פירוש רש"י הזה מן הספרים. | |||
אלא שבאמת רש"י לא כתב רק את החילוק שבמינו ניצוד אלא הוסיף שהפטור בשאר שרצים שצדן שלא לצורך הוא מטעם מלאכה שאינה צריכה לגופה, וכפי דברי רב יהודה בשם רב בגמרא. | הראשונים הקשו על שיטת רש"י, שכן לדעת חכמים הפוטרים דבר שאין במינן ניצוד, ודאי שפוטרים הם אפילו אם צדן לצורך, שלא מצאנו שחילקו בכך. ולגודל הקושיה '''רבינו תם''' הגדיל לעשות ומחק את פירוש רש"י הזה מן הספרים. | ||
ובספר '''מגיני שלמה''', כתב ליישב (אחר התנצלות מרבנו תם) על פי דברי רש"י עצמו לעיל (קו ב ד"ה שאין במינו ניצוד) שרש"י מחבר בין ההגדרות הללו, כלומר שהגדרת אין במינו ניצוד מוגדרת היא על פי הצורך בצידה. כלומר צרעין ויתושין כיון שאין צורך בצידתן, הרי הם מוגדרים שאין במינן ניצוד, ואילו שמונה שרצים הם במינן ניצוד כיון שיש צורך בצידתן. ולפי זה שאר שקצים ורמשים שפטור משום מלאכה שאינה צריכה לגופה כמבואר בגמרא, הוא הוא הטעם לומר שאין במינן ניצוד, היינו שאין צורך בצידתן. ולכן רש"י חיבר בין ההגדרות וכתבן יחד | <BR/>אלא שבאמת רש"י לא כתב רק את החילוק שבמינו ניצוד אלא הוסיף שהפטור בשאר שרצים שצדן שלא לצורך הוא מטעם מלאכה שאינה צריכה לגופה, וכפי דברי רב יהודה בשם רב בגמרא. | ||
ראה עוד | |||
ובספר '''מגיני שלמה''', כתב ליישב (אחר התנצלות מרבנו תם) על פי דברי רש"י עצמו לעיל (קו ב ד"ה שאין במינו ניצוד) שרש"י מחבר בין ההגדרות הללו, כלומר שהגדרת אין במינו ניצוד מוגדרת היא על פי הצורך בצידה. כלומר צרעין ויתושין כיון שאין צורך בצידתן, הרי הם מוגדרים שאין במינן ניצוד, ואילו שמונה שרצים הם במינן ניצוד כיון שיש צורך בצידתן. ולפי זה שאר שקצים ורמשים שפטור משום מלאכה שאינה צריכה לגופה כמבואר בגמרא, הוא הוא הטעם לומר שאין במינן ניצוד, היינו שאין צורך בצידתן. ולכן רש"י חיבר בין ההגדרות וכתבן יחד {{ראה עוד|שיטת רש"י על פי הסבר המגיני שלמה}}. | |||
נמצא על כל פנים שלפי רוב הראשונים (ולדעת המגיני שלמה גם לפי רש"י) אין חילוק עקרוני בין שמונה שרצים לשאר שקצים ורמשים, שאם צד לצורך גופן חייב שלא לצורך גופן פטור. | נמצא על כל פנים שלפי רוב הראשונים (ולדעת המגיני שלמה גם לפי רש"י) אין חילוק עקרוני בין שמונה שרצים לשאר שקצים ורמשים, שאם צד לצורך גופן חייב שלא לצורך גופן פטור. | ||
== שיטות הראשונים להלכה == | == שיטות הראשונים להלכה == | ||
סוגיה מורחבת – מלאכה שאינה צריכה לגופה | סוגיה מורחבת – מלאכה שאינה צריכה לגופה | ||