9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מצוות צריכות כוונה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←דעת הרמב"ם
| שורה 41: | שורה 41: | ||
ה'''רמב"ם''' לגבי תקיעת שופר (שופר ב ד) פוסק שהשומע מהמתעסק לא יצא, כלומר שמצוות צריכות כוונה. מאידך גיסא, לגבי אכילת מצה פסק הרמב"ם (חמץ ומצה ו ג) שאם כפאוהו לאכול מצה יצא ידי חובתו. | ה'''רמב"ם''' לגבי תקיעת שופר (שופר ב ד) פוסק שהשומע מהמתעסק לא יצא, כלומר שמצוות צריכות כוונה. מאידך גיסא, לגבי אכילת מצה פסק הרמב"ם (חמץ ומצה ו ג) שאם כפאוהו לאכול מצה יצא ידי חובתו. | ||
<BR/>ה'''מגיד משנה''' (שופר ב ד) כתב אפשרות לחלק שבשופר המצווה היא השמיעה ולא התקיעה, ובעצם אין כאן מעשה, ולכן אם אינו מכוון לשם מצווה לא יצא. לעומת זאת באכילת מצה כיון שהוא עושה מעשה, אף אם אינו מכוון לשם מצווה, יצא ידי חובה. אבל המגיד משנה בעצמו לא ניחא ליה בתירוץ זה, והעלה אפשרות שהגירסה הנכונה ברמב"ם שגם במצה לא יצא ידי חובה אם לא כיוון לשם מצווה, שכן לא מצאנו פוסק שמחלק לענין כוונה בין מצוה למצוה. | <BR/>ה'''מגיד משנה''' (שופר ב ד) כתב אפשרות לחלק שבשופר המצווה היא השמיעה ולא התקיעה, ובעצם אין כאן מעשה, ולכן אם אינו מכוון לשם מצווה לא יצא. לעומת זאת באכילת מצה כיון שהוא עושה מעשה, אף אם אינו מכוון לשם מצווה, יצא ידי חובה. אבל המגיד משנה בעצמו לא ניחא ליה בתירוץ זה, והעלה אפשרות שהגירסה הנכונה ברמב"ם שגם במצה לא יצא ידי חובה אם לא כיוון לשם מצווה, שכן לא מצאנו פוסק שמחלק לענין כוונה בין מצוה למצוה. | ||
<BR/>ה'''ר"ן''' בחידושים מתרץ כפי שחילק הראב"ד, שיש לחלק בין מצוות של אכילה שיש בהן הנאה לבין שאר מצות. שבמצוות שנהנה מהן, יוצא ידי חובה אפילו אם הוא מתעסק במצווה ואינו מכוון, שכן סוף סוף נהנה מהדבר. אבל במצוות שאינן של אכילה כתקיעת שופר וכד', אם לא כיוון לא יצא ידי חובה, לפי שחסר לו בעצם מעשה המצווה. לתירוץ זה הסכים גם ה'''כסף משנה'''. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||