9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קריאת שמע בלא ברכות או בלא סדר בברכות"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←דעת הטור
| שורה 40: | שורה 40: | ||
ב'''בית חדש''' (ב) חלק גם הוא על דברי הבית יוסף, וכתב חילוק זה בין יחיד לציבור אינו מרב האי גאון, כמו שמוכח מדברי התוספות שלא הזכירוהו כלל, וכן כוונת הרא"ש, שהחילוק בין יחיד לציבור הוא דווקא לדעת רבנו חננאל. ואף שהרשב"א כתב כן בשם רב האי, הרא"ש אינו מפרש כן. לדעת הב"ח חלוקה זו בין יחיד לציבור היא דעת התוספות והרא"ש בלבד, ולכן לשיטתם, בציבור הברכות מעכבות והסדר אינו מעכב (כפשט הגמרא בדף יב.), וביחיד גם הברכות עצמן אינן מעכבות (כפשט הירושלמי). | ב'''בית חדש''' (ב) חלק גם הוא על דברי הבית יוסף, וכתב חילוק זה בין יחיד לציבור אינו מרב האי גאון, כמו שמוכח מדברי התוספות שלא הזכירוהו כלל, וכן כוונת הרא"ש, שהחילוק בין יחיד לציבור הוא דווקא לדעת רבנו חננאל. ואף שהרשב"א כתב כן בשם רב האי, הרא"ש אינו מפרש כן. לדעת הב"ח חלוקה זו בין יחיד לציבור היא דעת התוספות והרא"ש בלבד, ולכן לשיטתם, בציבור הברכות מעכבות והסדר אינו מעכב (כפשט הגמרא בדף יב.), וביחיד גם הברכות עצמן אינן מעכבות (כפשט הירושלמי). | ||
<BR/>לקושיית הבית יוסף, כיצד אפשר לפרש בירושלמי כדברי הטור, מתרץ הב"ח שכוונת הירושלמי לומר שהמשנה מדברת על אדם שקורא בתורה על הסדר, ואם כן הקדים גם פרשת ציצית ל'שמע' ואעפ"כ אמרה המשנה שיוצא ידי חובה. ומזה למד הירושלמי בקל וחומר לברכות קריאת שמע, שאם את הפרשות אף שלכתחילה אינו יכול לקרוא שלא על הסדר, בדיעבד יצא ידי חובה, כל שכן לברכות קריאת שמע שהן דרבנן, שיצא ידי חובה אם שינה מסדרן. | |||
== שלחן ערוך ואחרונים == | == שלחן ערוך ואחרונים == | ||