10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טעות בתפילות שבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←אם יש חילוק בין תפילת מוסף לשאר תפילות
| שורה 10: | שורה 10: | ||
===אם יש חילוק בין תפילת מוסף לשאר תפילות=== | ===אם יש חילוק בין תפילת מוסף לשאר תפילות=== | ||
כתב ה'''רמב"ם''' (תפילה י ז) שדין זה שאינו פוסק באמצע הברכה, אלא מסיים את הברכה שנמצא ברכה וחוזר ומתפלל של שבת, הוא דווקא בתפילות מעריב, שחרית ומנחה, אבל בתפילת מוסף פוסק אפילו באמצע ברכה. וכן כתב '''רבנו יונה''' (יג א ד"ה אמר) וביאר הטעם לפי שבמוסף ליכא למימר דבעי להתפלל שמונה עשרה, שהרי אין תפילת שמונה עשרה בחול במקום מוסף. וכדבריהם פסקו גם ה'''סמ"ג''' (עשין קא) וה'''אורחות חיים''' (תפילה קא). אבל ה'''רא"ש''' (ג יז) | כתב ה'''רמב"ם''' (תפילה י ז) שדין זה שאינו פוסק באמצע הברכה, אלא מסיים את הברכה שנמצא ברכה וחוזר ומתפלל של שבת, הוא דווקא בתפילות מעריב, שחרית ומנחה, אבל בתפילת מוסף פוסק אפילו באמצע ברכה. וכן כתב '''רבנו יונה''' (יג א ד"ה אמר) וביאר הטעם לפי שבמוסף ליכא למימר דבעי להתפלל שמונה עשרה, שהרי אין תפילת שמונה עשרה בחול במקום מוסף. וכדבריהם פסקו גם ה'''סמ"ג''' (עשין קא) וה'''אורחות חיים''' (תפילה קא), וכ"ד ה'''מאירי''' (כא א ד"ה מי שהיה). | ||
<BR/>אבל ה'''רא"ש''' (ג יז) וה'''רשב"א''' כתבו בשם ה'''ראב"ד''' שגם בתפילת מוסף הדין כן, לפי שגם היא ראויה לכל י"ח ברכות, שהרי אם התפלל של חול וחידש בה דבר מועט מענין המוספין יצא, וכתבו שכן הוא בירושלמי (ברכות ד ו), וכן הכריע הרא"ש כדבריו, ואחריו הטור, וב'''אורחות חיים''' (תפילה קא) כתב שכן היא גם דעת ה'''רשב"א''' [וכן משמע בחידושים]. וראה ב'''מאירי''' שם שדחה הראיה מהירושלמי. | |||
<BR/>וב'''שלחן ערוך''' הביא בסתם כדעת הרא"ש והראב"ד, וכתב בשם יש אומרים כדעת הרמב"ם ור' יונה, ומדבריו ב'''בית יוסף''' מוכח שכוונתו לפסוק כרמב"ם, וכן הכריע גם ה'''בית חדש''' מכח ספק ברכות, ו'''אליה רבה''' ו'''משנה ברורה''' (ה). וראה ב'''מחזיק ברכה''' לחיד"א [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9191&st=&pgnum=114&hilite= (ב)] שכתב שמרן חזר בו כאן ממה שכתב בבית יוסף, ומ"מ הכריע כדבריו בבית יוסף, שבמוסף פוסק באמצע ברכה, משום ספק ברכות. | <BR/>וב'''שלחן ערוך''' הביא בסתם כדעת הרא"ש והראב"ד, וכתב בשם יש אומרים כדעת הרמב"ם ור' יונה, ומדבריו ב'''בית יוסף''' מוכח שכוונתו לפסוק כרמב"ם, וכן הכריע גם ה'''בית חדש''' מכח ספק ברכות, ו'''אליה רבה''' ו'''משנה ברורה''' (ה). וראה ב'''מחזיק ברכה''' לחיד"א [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9191&st=&pgnum=114&hilite= (ב)] שכתב שמרן חזר בו כאן ממה שכתב בבית יוסף, ומ"מ הכריע כדבריו בבית יוסף, שבמוסף פוסק באמצע ברכה, משום ספק ברכות. | ||
כתב ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ב) שאפילו באתה חונן לא יגמור את הברכה, אלא כדין שאר הברכות, שבמוסף מפסיק באמצע הברכה, וכהכרעת הפוסקים שאין חילוק בין אתה חונן לשאר ברכות. | כתב ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ב) שאפילו באתה חונן לא יגמור את הברכה, אלא כדין שאר הברכות, שבמוסף מפסיק באמצע הברכה, וכהכרעת הפוסקים שאין חילוק בין אתה חונן לשאר ברכות. אבל ראה ב'''מאירי''' (כא א ד"ה מי שהיה) שכתב להדיא, שאף שהלכה כרוב הפוסקים שאמרו שבמוסף יש להפסיק באמצע ברכה, מכל מקום אם נזכר באמצע אתה חונן, אף במוסף יגמור את הברכה. | ||
==התפלל של חול בשבת וסיים תפילתו== | ==התפלל של חול בשבת וסיים תפילתו== | ||