9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "איסור חמץ בערב פסח"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 13: | שורה 13: | ||
=== איסור הנאה מחמץ בערב פסח === | === איסור הנאה מחמץ בערב פסח === | ||
ב'''משנה''' (פסחים ב א) כתוב שחמץ משעה שאסור לאוכלו אסור הוא גם בהנאה. ה'''גמרא''' (כא ב) מבארת שכל החידוש בזה אינו אלא לשעות דרבנן<ref>רש"י לא גורס בגמרא 'פשיטא' כיון שודאי חידוש יש בדבר לדעת ר' יוסי הגלילי, הסובר שגם בפסח עצמו החמץ מותר בהנאה. אך תוס' יישבו את גירסת הגמרא וביארו שלאור חובת ההשבתה שיש בערב פסח קודם שעה שישית דווקא בשריפה, פשיטא שאסור בהנאה שהרי צריך לשורפו.</ref>, כלומר שלא רק בפסח עצמו אסור הוא בהנאה, אלא גם בערב פסח משעה שישית ולמעלה, למרות שאין איסור אלא מדרבנן, אפילו הכי אסור בהנאה. וכפי שאמר רב גידל בשם רב, שהמקדש אשה בערב פסח משש שעות ומעלה בחיטים שיש בהם חשש חמץ, אין חוששין לקידושין כלל, כי החמץ כבר אינו ברשותו לקדש בו. | ב'''משנה''' (פסחים ב א) כתוב שחמץ משעה שאסור לאוכלו אסור הוא גם בהנאה. ה'''גמרא''' (כא ב) מבארת שכל החידוש בזה אינו אלא לשעות דרבנן<ref>רש"י לא גורס בגמרא 'פשיטא' כיון שודאי חידוש יש בדבר לדעת ר' יוסי הגלילי, הסובר שגם בפסח עצמו החמץ מותר בהנאה. אך תוס' יישבו את גירסת הגמרא וביארו שלאור חובת ההשבתה שיש בערב פסח קודם שעה שישית דווקא בשריפה, פשיטא שאסור בהנאה שהרי צריך לשורפו.</ref>, כלומר שלא רק בפסח עצמו אסור הוא בהנאה, אלא גם בערב פסח משעה שישית ולמעלה, למרות שאין איסור אלא מדרבנן, אפילו הכי אסור בהנאה. וכפי שאמר רב גידל בשם רב, שהמקדש אשה בערב פסח משש שעות ומעלה בחיטים שיש בהם חשש חמץ, אין חוששין לקידושין כלל, כי החמץ כבר אינו ברשותו לקדש בו. | ||
<BR/>הראשונים נחלקו במשמעות כוונתו של רב באומרו 'משש שעות ולמעלה' וכן מהו גדר האיסור בזמן זה ומנין שאסור אף בהנאה, ובשאלת היחס בין דבריו לבין מחלוקת ר' יהודה ור' שמעון בענין איסור חמץ קודם זמנו. | |||
== מחלוקת הראשונים == | == מחלוקת הראשונים == | ||
'''רש"י''' (כא ב ד"ה משש) מפרש שרב באומרו 'שש שעות' כוונתו היא לתחילת שעה שישית, | === שיטת רש"י === | ||
'''רש"י''' (כא ב ד"ה משש) מפרש שרב באומרו 'שש שעות' כוונתו היא לתחילת שעה שישית, כלומר בין שעה חמישית לשעה שישית שאז האיסור הוא רק מדרבנן, שכן מסוף שעה שישית והלאה החמץ אסור כבר מהתורה, ופשיטא שאין חוששין לקידושיו, שהרי אין מקדשין באיסורי הנאה. | |||
<BR/>לעיל (ז א ד"ה אפילו) פירש רש"י באותו אופן, והרחיב להסביר שאף שהאיסור הוא רק מדרבנן וקידושין הם מדאורייתא, יש לנו כלל ש[[כל המקדש אדעתא דרבנן מקדש]], ולכן יש כח לחכמים להפקיע את קידושיו. מבואר על כל פנים מדברי רש"י שמחצות והלאה ישנו איסור תורה של הנאה מחמץ, ומשעה חמישית יש איסור מדרבנן. רש"י לא פירש מה המקור לאיסור זה והיכן הוא מוזכר, האם זוהי מצות ההשבתה או שזהו איסור בפני עצמו. ראשונים אחרים התייחסו לכך יותר כדלהלן. | |||
=== שיטת הרמב"ם === | |||
כדברי רש"י אפשר ללמוד גם מלשון ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה א ח) שאומר במפורש שישנו איסור לאו ומלקות לאוכל חמץ מחצות היום והלאה, שנאמר: "לא תאכל עליו חמץ". דברי הרמב"ם ברורים שפוסק הוא כר' יהודה במחלוקתו עם ר' שמעון, שיש איסור חמץ גם קודם זמנו, מלבד מצות עשה דהשבתה, ישנו גם לאו ולוקה עליו מהתורה. וכן פירש הוא את דבריו ב'''ספר המצוות''' (לא תעשה קצט). | |||
=== שיטת התוספות === | |||
<BR/>מדברי '''רבנו תם''' בתוספות (ו ב ד"ה משש) עולה שמסכים עקרונית לדברי רש"י שמסוף שעה שישית והלאה ישנו איסור תורה, אלא שחולק עליו בהסבר פשט דברי רב מה כוונתו 'משש שעות'. | <BR/>מדברי '''רבנו תם''' בתוספות (ו ב ד"ה משש) עולה שמסכים עקרונית לדברי רש"י שמסוף שעה שישית והלאה ישנו איסור תורה, אלא שחולק עליו בהסבר פשט דברי רב מה כוונתו 'משש שעות'. | ||
<BR/>ה'''רא"ש''' (ב ב) הביא דבריהם, והביא גם דעת '''בעל העיטור''' הסובר שדברי רב הם אליבא דר' שמעון שאמנם סובר שאין איסור מהתורה, אך יש איסור מדרבנן משעה שישית ומעלה. וכיון שאסרוהו חכמים בהנאה, אין חוששין לקידושין. הרא"ש עצמו תמה על דעה זו מנא ליה לבעל העיטור שלר' שמעון אסור מדרבנן, שדבר זה לא נזכר בגמרא. | <BR/>ה'''רא"ש''' (ב ב) הביא דבריהם, והביא גם דעת '''בעל העיטור''' הסובר שדברי רב הם אליבא דר' שמעון שאמנם סובר שאין איסור מהתורה, אך יש איסור מדרבנן משעה שישית ומעלה. וכיון שאסרוהו חכמים בהנאה, אין חוששין לקידושין. הרא"ש עצמו תמה על דעה זו מנא ליה לבעל העיטור שלר' שמעון אסור מדרבנן, שדבר זה לא נזכר בגמרא. | ||