הבדלים בין גרסאות בדף "המקדש במלווה"

כדברי רש"י נראה שסובר גם ה'''רי"ף''' (ב ב) שכותב שאמר לה 'בההיא הנאה דארווחנא לך עד זמן פלוני תתקדשי לי'. ומוסיף הרי"ף שהמקדש במלווה ממש אינה מקודשת כיון שמלווה להוצאה ניתנה ואין המעות נמצאות, אך הנאת מלווה ישנה כרגע שתתקדש בה.

ה'''רשב"א''' (ד"ה אילימא) הקשה לפירוש רש"י למה אין זו ריבית גמורה כמו שמלוה ארבעה בחמישה, הרי סוף סוף היא מתקדשת ונותנת לו את עצמה יתר על ההלוואה. ותירץ שכיון שאין היא עצמה קנויה לו ממש, אין זו ריבית גמורה אלא אסור משום הערמת ריבית, אך כשקוצץ ארבעה בחמישה ותמורת זה מתרצית להתקדש לו, הרי זו ריבית גמורה.

<BR/>ומוסיף רבנו תם לבאר, שאף שקיימא לן ש[[לא אסרה תורה אלא ריבית הבאה מלווה למלווה] זהו דווקא כשאין הלווה נותן כלום, וכגון שנתן אדם כסף לפלוני על מנת שילווה לחבירו, ואין חבירו נותן לו כלום, אבל כאן הרי האישה מתרצית להתקדש לנותן והוי הערמת ריבית. ומסיים התוספות שבאותו אופן היתה הגמרא יכולה לדבר על קידושין במלווה עצמה, כגון שהמקדש נותן למלוה פרוטה על מנת שילווה לה, אלא שהנאת מלווה משמע מלווה שהיתה עליו כבר.

=== שיטת רבנו חננאל והראב"ד ===

בשם '''רבנו חננאל''' הביאו הראשונים שסובר הוא שמדובר שחזירה לו את המעות וכעת נותן לה אותם שוב לזמן נוסף, וזוהי הרווחת הזמן שמקדש אותה בה<ref>ה'''רשב"א''' כותב שמה שהביא לרבנו חננאל לפרש כן, הוא שאם לא נאמר שהחזירה את המעות תהיה הנאת מלווה חמורה יותר ממלווה עצמה, שבהנאת מלווה אפשר לקדש ובמלווה עצמה לא, יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא.</ref>.

== קידושין בהנאת מחילת חוב ==

'''רש"י''' (ד"ה לא צריכא דארווח) כותב שאם אומר לה 'התקדשי לי בהנאת מחילת החוב' כל שכן שמקודשת היא, ואין זה דומה למקדש במלווה, לפי שאין הוא מקדש במעות המלווה עצמן, אלא בהנאה שיש לה בכך שמחל לה על החוב, ואת זה הוא נותן לה כעת.

== הערות שוליים ==