הבדלים בין גרסאות בדף "הפעלת נכס בשבת על ידי נכרי"

שורה 17: שורה 17:


אמנם המהר"י אבוהב בהגהותיו לטור כתב בכוונת רב האי שדווקא כשהשכיר את המרחץ לכמה שנים מותר, משום דדמי למכר שקלא אית ליה וליכא למיחש לרואים, וכן פירש הבית חדש (ב) באחד הפירושים. ולפי"ז בשכירות שלא לשנים מרובות אין להתיר. אבל בראשונים (רא"ש) לא משמע שלמדו כן, וראה גם בשו"ת '''חתם סופר''' (א נט ד"ה ולכאורה) שנתקשה בדבריו.
אמנם המהר"י אבוהב בהגהותיו לטור כתב בכוונת רב האי שדווקא כשהשכיר את המרחץ לכמה שנים מותר, משום דדמי למכר שקלא אית ליה וליכא למיחש לרואים, וכן פירש הבית חדש (ב) באחד הפירושים. ולפי"ז בשכירות שלא לשנים מרובות אין להתיר. אבל בראשונים (רא"ש) לא משמע שלמדו כן, וראה גם בשו"ת '''חתם סופר''' (א נט ד"ה ולכאורה) שנתקשה בדבריו.
===שכר שבת===
אף שהשכרת נכס מותרת כמבואר, מכל מקום כל ההיתר הוא רק באופן שאינו נוטל שכר שבת, כלומר שלא יטול שכירות עבור כל יום בנפרד, לפי שאז נוטל שכר עבור שבת, אלא יטול שכר השבת בהבלעה אם שאר הימים, כגון שמשכיר לשבוע, לחודש או לשנה ונוטל שכר על הכל יחד. כן כתב המגן אברהם (א), והוא פשוט על פי הגמרא בבא מציעא (נח א), וכן הסכימו כל הפוסקים.


===השכרה במקום שאין חשש מראית עין===
===השכרה במקום שאין חשש מראית עין===