9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הפעלת נכס בשבת על ידי נכרי"
←קבלנות
(←קבלנות) |
|||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
==קבלנות== | ==קבלנות== | ||
ישראל שנותן לגוי לעשות לו מלאכה בקבלנות, כגון לבנות לו בית או לקצור לו שדה, ומשלם לו בסוף העבודה בלי שום יחס למשך הזמן שעשה הגוי את המלאכה, הרי זה מותר, ואף אם הגוי עושה את המלאכה בשבת, שהרי הגוי עושה כן על דעת עצמו, וכל המלאכה מוטלת עליו. כן מבואר מתוך היתר הגמרא באריסות, וכן הוא בגמרא (שבת יט א) לגבי איגרת.<BR/> | ישראל שנותן לגוי לעשות לו מלאכה בקבלנות, כגון לבנות לו בית או לקצור לו שדה, ומשלם לו בסוף העבודה בלי שום יחס למשך הזמן שעשה הגוי את המלאכה, הרי זה מותר, ואף אם הגוי עושה את המלאכה בשבת, שהרי הגוי עושה כן על דעת עצמו, וכל המלאכה מוטלת עליו. כן מבואר מתוך היתר הגמרא באריסות, וכן הוא בגמרא (שבת יט א) לגבי איגרת.<BR/> | ||
וכן כתב רבנו תם (שבת יז ב ד"ה אין, עבודה זרה כא ב ד"ה אריסא) להתיר לתת לנכרי לבנות בית בקבלנות, שהרי אין לישראל רווח במה שממהר לעשות מלאכתו בשבת, ואם באריסות מותר שיש לו | וכן כתב רבנו תם (שבת יז ב ד"ה אין, עבודה זרה כא ב ד"ה אריסא) להתיר לתת לנכרי לבנות בית בקבלנות, שהרי אין לישראל רווח במה שממהר לעשות מלאכתו בשבת, ואם באריסות מותר שיש לו שבח במה שהגוי עושה בשבת, כ"ש בקבלנות בנין. ואת הגמרא (מועד קטן יב א) שאוסר שמואל קיבולת בתוך התחום מעמיד רבנו תם בחול המועד. | ||
אבל ר"י (שבת יז ב ד"ה אין, עבודה זרה כא ב ד"ה אריסא) חלק על רבנו תם, וכתב שאף שמעיקרא דדינא שרי, מ"מ אסור משום מראית העין, ושמואל במו"ק שם איירי בשבת ואוסר בתוך התחום, לפי שבבנין הרגילות היא לשכור פועלים לפי יום, ולכן הרואה אינו יודע שהנכרי עושה בקבלנות, וחושב ששלוחו של ישראל הוא. אמנם אם הוא חוץ לתחום שאין חשש הרואים מותר, כדברי שמואל שם. וכן כתב הרא"ש והמרדכי, ובירושלמי (שבת א ח) מוכח כדבריהם. ועוד כתוב שם שאפילו קבלנות מטלטלין אסורה אם היא בבית ישראל, דגם בזה יש חשש מראית עין. <BR/> | אבל ר"י (שבת יז ב ד"ה אין, עבודה זרה כא ב ד"ה אריסא) חלק על רבנו תם, וכתב שאף שמעיקרא דדינא שרי, מ"מ אסור משום מראית העין, ושמואל במו"ק שם איירי בשבת ואוסר בתוך התחום, לפי שבבנין הרגילות היא לשכור פועלים לפי יום, ולכן הרואה אינו יודע שהנכרי עושה בקבלנות, וחושב ששלוחו של ישראל הוא. אמנם אם הוא חוץ לתחום שאין חשש הרואים מותר, כדברי שמואל שם. וכן כתב הרא"ש והמרדכי, ובירושלמי (שבת א ח) מוכח כדבריהם. ועוד כתוב שם שאפילו קבלנות מטלטלין אסורה אם היא בבית ישראל, דגם בזה יש חשש מראית עין. <BR/> | ||
וכתבו עוד שאף ר"ת לא סמך על הוראתו להתיר, וכשבנה ביתו לא הניח לפועלים לעשות מלאכתן בשבת. | וכתבו עוד שאף ר"ת לא סמך על הוראתו להתיר, וכשבנה ביתו לא הניח לפועלים לעשות מלאכתן בשבת. | ||
גם ברמב"ם (שבת ו יב-יד) מבואר דקבלנות מותרת מדינא, אבל אם היא מלאכת פרהסיא אסור, לפי שהרואה אינו יודע שקצץ עם הגוי, וחושב ששכר את הגוי לעשות לו מלאכה בשבת, ולכן אם הוא מחוץ לתחום שאין שם ישראל שרואה, מותר. | |||
והר"ן הביא שיש שחילקו בין שדה ובנין, ואף שאסרו בבנין התירו בשדה, לפי שהרואים יתלו באריסות המותרת ולא בשכירות יום. אבל הר"ן עצמו חלק על דבריהם וכתב שלא התירו בשדה לתלות באריסות אלא כשמשכיר את השדה, לפי שבשניהם הגוי נוטל לבסוף מן הפירות, מה שאין כן בקבלנות, אי אפשר לתלות באריסות, לפי שכשיחקרו בדבר יראו שאין הגוי חולק בפירות וידעו שלא באריסות נטלה, ויחשדוהו בשכיר יום. ובאמת שגם ר"ת שהתיר קבלנות בית, משמע שבשדה אינו מתיר, לפי שיש שבח לישראל במה שעובד הגוי בשבת. | |||
<BR/>וכן הכריעו המגן אברהם (ב) והמשנה ברורה (י) כדברי הר"ן. | |||
===מלאכת תלוש לצורך מחובר=== | ===מלאכת תלוש לצורך מחובר=== | ||
| שורה 55: | שורה 56: | ||
===קבלנות במלאכה יומיומית=== | ===קבלנות במלאכה יומיומית=== | ||
====מחובר==== | ====מחובר==== | ||
כתב הבית יוסף ללמוד מתוך דברי הר"ן שאסר קבלנות שדה מפני שאינו נוטל פירות אלא מעות, שהוא הדין לקבלנות מרחץ וריחיים, שנותן לנכרי לעשות כל מלאכתן בדבר קצוב לשנה, שאסור, שהרי מלאכת פרהסיא היא, ואין הגוי נוטל בפירות אלא במעות בלבד, ומיחזי כשכיר יום. וראה עוד שם, שמה שכתוב בשם רב נטרונאי גאון (הלכות פסוקות קכח, אוצר הגאונים שו"ת לא) שאסר ריחיים של מים, אתיא כיש מתירים שהביא הר"ן, א"נ יש לומר שכוונתו להשכירם לגוי והיינו שהגוי יקבל כל הפירות וישלם לישראל דבר קצוב, אך לא בקבלנות, שהיא אסורה.<BR/> | כתב הבית יוסף ללמוד מתוך דברי הר"ן שאסר קבלנות שדה מפני שאינו נוטל פירות אלא מעות, שהוא הדין לקבלנות מרחץ וריחיים, שנותן לנכרי לעשות כל מלאכתן בדבר קצוב לשנה, שאסור, שהרי מלאכת פרהסיא היא, ואין הגוי נוטל בפירות אלא במעות בלבד, ומיחזי כשכיר יום. וכן דעת הטורי זהב (א) להלכה שאסור מפני מראית העין. וראה עוד בב"י שם, שמה שכתוב בשם רב נטרונאי גאון (הלכות פסוקות קכח, אוצר הגאונים שו"ת לא) שאסר ריחיים של מים, אתיא כיש מתירים שהביא הר"ן, א"נ יש לומר שכוונתו להשכירם לגוי והיינו שהגוי יקבל כל הפירות וישלם לישראל דבר קצוב, אך לא בקבלנות, שהיא אסורה.<BR/> | ||
אבל במקום אחר (רמג ד"ה ומה שכתוב בספרי רבנו) כתב בדעת הטור שאם זהו דבר שדרכו להשכיר לגוי בכך וכך לשנה, מותר לתתו אף בקבלנות, לפי שאין המלאכה נקראת על שם ישראל. וכן דעת הבית חדש (רמג ג) לדינא בדעת הטור והרא"ש [וכתב שהוא דעת היש | אבל במקום אחר (רמג ד"ה ומה שכתוב בספרי רבנו) כתב בדעת הטור שאם זהו דבר שדרכו להשכיר לגוי בכך וכך לשנה, מותר לתתו אף בקבלנות, לפי שאין המלאכה נקראת על שם ישראל. וכן דעת הבית חדש (רמג ג) לדינא בדעת הטור והרא"ש [וכתב שהוא דעת היש חולקים שבר"ן שהתיר קבלנות שדה].<BR/> | ||
אבל דעת מהר"י אבוהב שם שאינו אסור רק מפני מראית עין, אלא מדינא אסור, לפי שאם לא יעשה מלאכה בשבת, יפסיד ישראל רווח אותו היום, ונמצא שנהנה ישראל ממלאכת שבת ואסור. וראה בב"ח שם שדחה דבריו וכתב שכל היכא שהגוי אדעתא דנפשיה עביד, אפילו שיש הנאה לישראל בזה שרי, והראיה מריחיים שהתירו באריסות, אע"פ שאם לא יעשה הגוי מלאכה בשבת, יבוא הפסד לישראל מזה, ואף הרמב"ם אינו אוסר מדינא אלא מפני מראית עין.<BR/>אבל המגן אברהם הכריע כמהרי"א, וכן החזיק בדעתו המשנה ברורה. | |||
====תלוש==== | ====תלוש==== | ||