9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הפעלת נכס בשבת על ידי נכרי"
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|עבודה זרה א ט|עבודה זרה כא ב, מועד קטן יב א|שבת א ח|שבת ו טו|אורח חיים רמג}} | {{מקורות|עבודה זרה א ט|עבודה זרה כא ב, מועד קטן יב א|שבת א ח|שבת ו טו|אורח חיים רמג, רמד}} | ||
נכס שבבעלות ישראל, באילו תנאים אפשר יהיה להפעילו בשבת על ידי נכרי. | נכס שבבעלות ישראל, באילו תנאים אפשר יהיה להפעילו בשבת על ידי נכרי. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
===השכרה במקום שאין חשש מראית עין=== | ===השכרה במקום שאין חשש מראית עין=== | ||
====בתוך הבית==== | ====בתוך הבית==== | ||
כתב מהר"י אבוהב בהגהותיו לטור בשם ר' חננאל שמרחץ הנמצא בתוך דירה ואין רוחצים בו אלא שכני הדירה, מותר להשכירו לגוי שמפעילו בשבת, כיון שידוע לשכני הדירה שהשכירו לגוי, והוב"ד בבית יוסף (רמג), והוסיף הדרכי משה (ב) שכן כתב גם באור זרוע (ערב שבת ב ד). | כתב מהר"י אבוהב בהגהותיו לטור בשם ר' חננאל שמרחץ הנמצא בתוך דירה ואין רוחצים בו אלא שכני הדירה, מותר להשכירו לגוי שמפעילו בשבת, כיון שידוע לשכני הדירה שהשכירו לגוי, והוב"ד בבית יוסף (רמג), והוסיף הדרכי משה (ב) שכן כתב גם באור זרוע (ערב שבת ב ד), וכן הכריע ברמ"א (ב). | ||
====נכס שלא נקרא שם ישראל עליו==== | ====נכס שלא נקרא שם ישראל עליו==== | ||
איתא בתשובת הגאונים שאם קנה ישראל מרחץ מגוי והשכירם לגוי אחר קודם שיצא שמו של הישראל על המרחץ, ה"ז מותר, שהרי כל האיסור אינו אלא מפני מראית העין, וכאן שאין חשש למראית עין אין לאסור. ומביאו בית יוסף (רמג) | איתא בתשובת הגאונים שאם קנה ישראל מרחץ מגוי והשכירם לגוי אחר קודם שיצא שמו של הישראל על המרחץ, ה"ז מותר, שהרי כל האיסור אינו אלא מפני מראית העין, וכאן שאין חשש למראית עין אין לאסור. ומביאו בית יוסף (רמג) ורמ"א (ב). | ||
===עבר והשכירו באיסור=== | ===עבר והשכירו באיסור=== | ||
כתוב בתשובת הגאונים שאם עבר והשכירו באיסור שכרו מותר, והביאו בית יוסף (רמג), וכתב שדעת הרמב"ם אינה כן. אבל ב'''בית חדש''' (רמג ג) כתב שאין כאן מחלוקת, רק יש לחלק שבמקום שהאיסור הוא מדינא, השכר אסור בדיעבד, ואילו במקום שהאיסור הוא רק משום מראית עין, השכר בדיעבד מותר. ולזה הסכימו האחרונים, מגן אברהם (ה) והמשנה ברורה. | כתוב בתשובת הגאונים שאם עבר והשכירו באיסור שכרו מותר, והביאו בית יוסף (רמג), וכתב שדעת הרמב"ם אינה כן. וכן הביא הרמ"א (ב) בשם יש אוסרים ויש מתירים. אבל ב'''בית חדש''' (רמג ג) כתב שאין כאן מחלוקת, רק יש לחלק שבמקום שהאיסור הוא מדינא, השכר אסור בדיעבד, ואילו במקום שהאיסור הוא רק משום מראית עין, השכר בדיעבד מותר. ולזה הסכימו האחרונים, מגן אברהם (ה) והמשנה ברורה. | ||
==אריסות== | ==אריסות== | ||