9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הפעלת נכס בשבת על ידי נכרי"
←קבלנות במלאכה יומיומית [ריחיים ומרחץ]
(←קבלנות) |
|||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
כתוב בירושלמי שם שאם הוא מלאכת תלוש לצורך מחובר, כגון סיתות האבנים, אסור אף בתוך ביתו של ישראל. ובספר התרומה (רכב) מסתפק בדבר, ובר' ירוחם (יב יב ב ב) משמע שהיא חומרא שהחמירו הגדולים על עצמם. ובכל בו כתב (לא) שאם אינו מפורסם שהמלאכה של ישראל היא, שרי. | כתוב בירושלמי שם שאם הוא מלאכת תלוש לצורך מחובר, כגון סיתות האבנים, אסור אף בתוך ביתו של ישראל. ובספר התרומה (רכב) מסתפק בדבר, ובר' ירוחם (יב יב ב ב) משמע שהיא חומרא שהחמירו הגדולים על עצמם. ובכל בו כתב (לא) שאם אינו מפורסם שהמלאכה של ישראל היא, שרי. | ||
===קבלנות במלאכה יומיומית | ===קבלנות במלאכה יומיומית=== | ||
====מחובר==== | |||
כתב הבית יוסף ללמוד מתוך דברי הר"ן שאסר קבלנות שדה, שהוא הדין לקבלנות מרחץ וריחיים, שנותן לנכרי לעשות כל מלאכתן בדבר קצוב לשנה, שאסור, שהרי מלאכת פרהסיא היא, ואין הגוי נוטל בפירות אלא במעות בלבד, ומיחזי כשכיר יום. | כתב הבית יוסף ללמוד מתוך דברי הר"ן שאסר קבלנות שדה, שהוא הדין לקבלנות מרחץ וריחיים, שנותן לנכרי לעשות כל מלאכתן בדבר קצוב לשנה, שאסור, שהרי מלאכת פרהסיא היא, ואין הגוי נוטל בפירות אלא במעות בלבד, ומיחזי כשכיר יום. | ||
<BR/>וראה בבית יוסף, שמה שכתוב בשם רב נטרונאי גאון (הלכות פסוקות קכח, אוצר הגאונים שו"ת לא) שאסר ריחיים של מים, אתיא כיש מתירים שהביא הר"ן, א"נ יש לומר שכוונתו להשכירם לגוי והיינו שהגוי יקבל כל הפירות וישלם לישראל דבר קצוב, אך לא בקבלנות, שהיא אסורה. | <BR/>וראה בבית יוסף, שמה שכתוב בשם רב נטרונאי גאון (הלכות פסוקות קכח, אוצר הגאונים שו"ת לא) שאסר ריחיים של מים, אתיא כיש מתירים שהביא הר"ן, א"נ יש לומר שכוונתו להשכירם לגוי והיינו שהגוי יקבל כל הפירות וישלם לישראל דבר קצוב, אך לא בקבלנות, שהיא אסורה. | ||
====תלוש==== | |||
כתב הרמב"ם (שבת ו יב) שהשוכר גוי לשנה לכתוב לו ספר או לארוג לו בגד, מותר לו לעשות בשבת, דהוי כאילו קצץ עמו שיכתוב לו ספר או יארוג לו בגד, שהגוי עושה על דעת עצמו. וסיים הרמב"ם שהוא בתנאי שלא יחשוב עמו יום יום, כלומר שלא יקפיד עליו אם לא עושה איזה יום אחד, שאם כן נמצא שחייב לעשות בכל יום ועושה בשבת בשליחות ישראל. ומכל מקום זה אינו מותר אלא בבית הגוי, אך בבית ישראל מפורש להדיא בירושלמי לאיסור. | |||
<BR/>וראה בבית יוסף שכתב על דברי הרמב"ם אלו, שזהו דווקא כששכרו למלאכה מסויימת, אך אם שכרו לכל המלאכות, גם לרמב"ם אסור. וטעם הדבר, לפי שכשהמלאכה מסויימת, אף אם אינו עושה היום יעשה למחר ואין הישראל מרוויח ממה שעושה הגוי בשבת, אבל אם שכרו לכל המלאכות, הרי ודאי יצטרך לו גם למחר, ואם כן יש רווח לישראל גם במה שעושה הגוי מלאכה היום, היינו בשבת. | |||
<BR/>והראב"ד חלק על הרמב"ם בזה, וכתב שכיון שישראל נהנה ממלאכת שבת, אסור. | |||
===עבר והניח לבנות ביתו בשבת בקבלנות=== | ===עבר והניח לבנות ביתו בשבת בקבלנות=== | ||
[[קטגוריה:מלאכת נכרי בשבת]] | [[קטגוריה:מלאכת נכרי בשבת]] | ||