9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הפעלת נכס בשבת על ידי נכרי"
←מחובר
(←מחובר) |
|||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
===קבלנות במלאכה יומיומית=== | ===קבלנות במלאכה יומיומית=== | ||
====מחובר==== | ====מחובר==== | ||
כתב הבית יוסף ללמוד מתוך דברי הר"ן שאסר קבלנות שדה, שהוא הדין לקבלנות מרחץ וריחיים, שנותן לנכרי לעשות כל מלאכתן בדבר קצוב לשנה, שאסור, שהרי מלאכת פרהסיא היא, ואין הגוי נוטל בפירות אלא במעות בלבד, ומיחזי כשכיר יום. | כתב הבית יוסף ללמוד מתוך דברי הר"ן שאסר קבלנות שדה מפני שאינו נוטל פירות אלא מעות, שהוא הדין לקבלנות מרחץ וריחיים, שנותן לנכרי לעשות כל מלאכתן בדבר קצוב לשנה, שאסור, שהרי מלאכת פרהסיא היא, ואין הגוי נוטל בפירות אלא במעות בלבד, ומיחזי כשכיר יום. וראה עוד שם, שמה שכתוב בשם רב נטרונאי גאון (הלכות פסוקות קכח, אוצר הגאונים שו"ת לא) שאסר ריחיים של מים, אתיא כיש מתירים שהביא הר"ן, א"נ יש לומר שכוונתו להשכירם לגוי והיינו שהגוי יקבל כל הפירות וישלם לישראל דבר קצוב, אך לא בקבלנות, שהיא אסורה.<BR/> | ||
אבל במקום אחר (רמג ד"ה ומה שכתוב בספרי רבנו) כתב בדעת הטור שאם זהו דבר שדרכו להשכיר לגוי בכך וכך לשנה, מותר לתתו אף בקבלנות, לפי שאין המלאכה נקראת על שם ישראל. וכן דעת הבית חדש (רמג ג) לדינא בדעת הטור והרא"ש [וכתב שהוא דעת היש חד חולקים שבר"ן שהתיר קבלנות שדה].<BR/> | |||
ודעת מהר"י אבוהב שם שאינו אסור רק מפני מראית עין, אלא מדינא אסור, לפי שאם לא יעשה מלאכה בשבת, יפסיד ישראל רווח אותו היום, ונמצא שנהנה ישראל ממלאכת שבת ואסור. וראה בב"ח שם שדחה דבריו וכתב שכל היכא שהגוי אדעתא דנפשיה עביד, אפילו שיש הנאה לישראל בזה שרי, והראיה מריחיים שהתירו באריסות, אע"פ שאם לא יעשה הגוי מלאכה בשבת, יבוא הפסד לישראל מזה, ואף הרמב"ם אינו אוסר מדינא אלא מפני מראית עין. | |||
====תלוש==== | ====תלוש==== | ||