הבדלים בין גרסאות בדף "הפעלת נכס בשבת על ידי נכרי"

שורה 39: שורה 39:
וכן כתב רבנו תם (שבת יז ב ד"ה אין, עבודה זרה כא ב ד"ה אריסא) להתיר לתת לנכרי לבנות בית בקבלנות, שהרי אין לישראל רווח במה שממהר לעשות מלאכתו בשבת, ואם באריסות מותר שיש לו בזה שבח, כ"ש בקבלנות בנין. ואת הגמרא (מועד קטן יב א) שאוסר שמואל קיבולת בתוך התחום מעמיד רבנו תם בחול המועד.
וכן כתב רבנו תם (שבת יז ב ד"ה אין, עבודה זרה כא ב ד"ה אריסא) להתיר לתת לנכרי לבנות בית בקבלנות, שהרי אין לישראל רווח במה שממהר לעשות מלאכתו בשבת, ואם באריסות מותר שיש לו בזה שבח, כ"ש בקבלנות בנין. ואת הגמרא (מועד קטן יב א) שאוסר שמואל קיבולת בתוך התחום מעמיד רבנו תם בחול המועד.


אבל ר"י (שבת יז ב ד"ה אין, עבודה זרה כא ב ד"ה אריסא) חלק על רבנו תם, וכתב שאף שמעיקרא דדינא שרי, מ"מ אסור משום מראית העין, ושמואל במו"ק שם איירי בשבת ואוסר בתוך התחום, לפי שבבנין הרגילות היא לשכור פועלים לפי יום, ולכן הרואה אינו יודע שהנכרי עושה בקבלנות, וחושב ששלוחו של ישראל הוא. אמנם אם הוא חוץ לתחום שאין חשש הרואים מותר, כדברי שמואל שם. וכן כתב הרא"ש והמרדכי, ובירושלמי (שבת א ח) מוכח כדבריהם. וכתבו שאף ר"ת לא סמך על הוראתו להתיר, וכשבנה ביתו לא הניח לפועלים לעשות מלאכתן בשבת.
אבל ר"י (שבת יז ב ד"ה אין, עבודה זרה כא ב ד"ה אריסא) חלק על רבנו תם, וכתב שאף שמעיקרא דדינא שרי, מ"מ אסור משום מראית העין, ושמואל במו"ק שם איירי בשבת ואוסר בתוך התחום, לפי שבבנין הרגילות היא לשכור פועלים לפי יום, ולכן הרואה אינו יודע שהנכרי עושה בקבלנות, וחושב ששלוחו של ישראל הוא. אמנם אם הוא חוץ לתחום שאין חשש הרואים מותר, כדברי שמואל שם. וכן כתב הרא"ש והמרדכי, ובירושלמי (שבת א ח) מוכח כדבריהם. ועוד כתוב שם שאפילו קבלנות מטלטלין אסורה אם היא בבית ישראל, דגם בזה יש חשש מראית עין. <BR/>
וכתבו עוד שאף ר"ת לא סמך על הוראתו להתיר, וכשבנה ביתו לא הניח לפועלים לעשות מלאכתן בשבת.
 
והר"ן הביא שיש שחילקו בין שדה ובנין, ואף שאסרו בבנין התירו בשדה, לפי שהרואים יתלו באריסות המותרת ולא בשכירות יום. אבל הר"ן עצמו חלק על דבריהם וכתב שלא התירו לתלות באריסות אלא בשכירות, שבשניהם הגוי נוטל לבסוף מן הפירות, מה שאין כן בקבלנות, אי אפשר לתלות באריסות, לפי שכשיחקרו בדבר יראו שאין הגוי חולק בפירות וידעו שלא באריסות נטלה, ויחשדוהו בשכיר יום.


גם ברמב"ם (שבת ו יב-יד) מבואר דקבלנות מותרת מדינא, אבל אם היא מלאכת פרהסיא אסור, לפי שהרואה אינו יודע שקצץ עם הגוי, וחושב ששכר את הגוי לעשות לו מלאכה בשבת, ולכן אם הוא מחוץ לתחום שאין שם ישראל שרואה, מותר.
גם ברמב"ם (שבת ו יב-יד) מבואר דקבלנות מותרת מדינא, אבל אם היא מלאכת פרהסיא אסור, לפי שהרואה אינו יודע שקצץ עם הגוי, וחושב ששכר את הגוי לעשות לו מלאכה בשבת, ולכן אם הוא מחוץ לתחום שאין שם ישראל שרואה, מותר.


===מלאכת מחובר===
===מלאכת תלוש לצורך מחובר===
כתוב בירושלמי שם שאם הוא מלאכת מחובר, כגון סיתות האבנים, אסור אף בתוך ביתו של ישראל. ובספר התרומה (רכב) מסתפק בדבר, ובר' ירוחם (יב יב ב ב) משמע שהיא חומרא שהחמירו הגדולים על עצמם. ובכל בו כתב (לא) שאם אינו מפורסם שהמלאכה של ישראל היא, שרי.  
כתוב בירושלמי שם שאם הוא מלאכת תלוש לצורך מחובר, כגון סיתות האבנים, אסור אף בתוך ביתו של ישראל. ובספר התרומה (רכב) מסתפק בדבר, ובר' ירוחם (יב יב ב ב) משמע שהיא חומרא שהחמירו הגדולים על עצמם. ובכל בו כתב (לא) שאם אינו מפורסם שהמלאכה של ישראל היא, שרי.  
 
===קבלנות במלאכה יומיומית [ריחיים ומרחץ]===
כתב הבית יוסף ללמוד מתוך דברי הר"ן שאסר קבלנות שדה, שהוא הדין לקבלנות מרחץ וריחיים, שנותן לנכרי לעשות כל מלאכתן בדבר קצוב לשנה, שאסור, שהרי מלאכת פרהסיא היא, ואין הגוי נוטל בפירות אלא במעות בלבד, ומיחזי כשכיר יום.
<BR/>וראה בבית יוסף, שמה שכתוב בשם רב נטרונאי גאון (הלכות פסוקות קכח, אוצר הגאונים שו"ת לא) שאסר ריחיים של מים, אתיא כיש מתירים שהביא הר"ן, א"נ יש לומר שכוונתו להשכירם לגוי והיינו שהגוי יקבל כל הפירות וישלם לישראל דבר קצוב, אך לא בקבלנות, שהיא אסורה. 


===עבר והניח לבנות ביתו בשבת בקבלנות===
===עבר והניח לבנות ביתו בשבת בקבלנות===


[[קטגוריה:מלאכת נכרי בשבת]]
[[קטגוריה:מלאכת נכרי בשבת]]