9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכות התורה"
אין תקציר עריכה
| שורה 16: | שורה 16: | ||
=== האיסור ללמוד בלא ברכות === | === האיסור ללמוד בלא ברכות === | ||
===על מה מברכים === | ===על מה מברכים === | ||
| שורה 53: | שורה 40: | ||
== מתי מברכים == | == מתי מברכים == | ||
=== האם מספיק לברך פעם אחת ביום === | |||
שאלו ה'''תוספות''' (ד"ה שכבר נפטר) מדוע אין חובה לברך בכל פעם שאדם יושב ללמוד, ומה זה שונה מסוכה ש[[צריך לברך על כל סעודה וסעודה אפילו כמה פעמים ביום]]? | שאלו ה'''תוספות''' (ד"ה שכבר נפטר) מדוע אין חובה לברך בכל פעם שאדם יושב ללמוד, ומה זה שונה מסוכה ש[[צריך לברך על כל סעודה וסעודה אפילו כמה פעמים ביום]]? | ||
<BR/>ותירצו התוספות, שבלימוד תורה אין אדם | <BR/>ותירצו התוספות, שבלימוד תורה אין אדם מסיח דעתו, לפי שכל שעה מחוייב הוא ללמוד, ולכן גם כשאינו לומד נחשב הדבר כאילו הוא לומד בלי הפסקה, כדכתיב 'והגית בו יומם ולילה'. | ||
=== הפסק לילה ושינה === | === הפסק לילה ושינה === | ||
דעת '''רבנו תם''' המובאת בתוספות (ד"ה שכבר נפטר) שאדם שקם בלילה על מנת ללמוד, אינו צריך לברך ברכת התורה, לפי שברכת התורה פוטרת משחרית עד שחרית. וכתבו התוספות על דבריו ש'לא נהירא'. | דעת '''רבנו תם''' המובאת בתוספות (ד"ה שכבר נפטר) שאדם שקם בלילה על מנת ללמוד, אינו צריך לברך ברכת התורה, לפי שברכת התורה פוטרת משחרית עד שחרית. וכתבו התוספות על דבריו ש'לא נהירא'. | ||
ב'''תוספות רא"ש''' כתוב (יא ב ד"ה משקרא) שהישן שנת קבע על מיטתו ביום, הוי הפסק וצריך לחזור ולברך. | |||
=== האם חובה ללמוד מיד לאחר הברכה === | |||
לפי האמור בירושלמי הנ"ל שאומר 'והוא ששנה לאלתר', מבואר לכאורה שיש חובה ללמוד מיד לאחר הברכה. אמנם הירושלמי לא הזכיר זאת אלא על מי שנפטר באהבה רבה, ודנו הראשונים מה הדין לגבי מי שבירך את ברכות התורה עצמן קודם קריאת שמע, האם חייב ללמוד מיד או לא, וכן מה דעת הבבלי, שלא הזכיר חובה זו ללמוד לאלתר. | |||
<BR/>עוד יש לדון בדעת הירושלמי, האם כוונתו שצריך ללמוד מיד לאחר התפילה כדי שתחשב לו ברכת אהבה רבה לברכת התורה, או שדי בזה שקורא קריאת שמע, שנחשבת היא ללימוד תורה. | |||
ה'''תוספות''' (ד"ה שכבר) הביאו דברי ר"י שלא קיימא לן כהירושלמי בזה, אלא כהבבלי שלא הזכיר חובה זו ללמוד לאלתר. והוסיף שגם לירושלמי אינו חובה אלא למי שנפטר באהבה רבה, שעיקרה נתקנה לקריאת שמע ולכן אם לא לומד מיד הרי הוא מסיח דעתו ממנה, אך ברכות התורה עצמן שעיקרן לפטור לימוד תורה פוטרות הן כל היום. לכן פסק ר"י למעשה שמי שאינו לומד מיד אחר התפילה לפי שהוא טרוד ואינו לומד עד אמצע היום, אינו חייב לברך שוב לפני שמתחיל ללמוד <BR/> | |||
בסוף דבריהם הביאו התוספות שהצרפתים נהגו לומר פסוקים וברכת כהנים ומשנת 'אלו דברים שאין להם שיעור' וברייתא ד'אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן', וזאת על פי הירושלמי שמצריך ללמוד על אתר. אך סיימו התוספות שאין צורך בכך, וכמבואר לעיל. | |||
ה'''רא"ה''' {{היברובוקס|46470|22|יא ב ד"ה פי'}} הבין את הירושלמי באופן אחר. שהתנאי שאמר ר' בא - 'והוא ששנה על אתר' אין הכוונה שבאופן זה פטרה ברכת אהבה רבה את הלימוד של כל היום, אלא שמה ששנה על אתר, אותו פטרה ברכת אהבה רבה, אך אם הפסיק ולאחר מכן רוצה לחזור וללמוד, צריך לברך שוב את ברכת התורה הרגילה. וטעם הדבר מסביר הרא"ה, כיון שברכת אהבה רבה אינה ברכה מיוחדת ללימוד תורה, אלא שכיון שגם קריאת שמע בכלל לימוד תורה הוא, לכן זה פוטר גם את ממה ששונה לאלתר. אך מה שלומד בהמשך היום, אין זה פוטר. | |||
<BR/>כדברי הרא"ה העתיק גם תלמידו ה'''ריטב"א''' (יא ב ד"ה אמר רב יהודה). | |||
<BR/>מדבריהם מדוייק שברכת התורה הרגילה פוטרת אף אם לא שנה לאלתר, כלומר אין צורך לקרוא פסוקים מיד לאחר קריאת התורה, וכמו שכתבו התוספות שכן היא דעת הבבלי, ולדבריהם זוהי גם דעת הירושלמי. | |||
ה'''רשב"א''' (יא ב ד"ה השכים) כותב בשם ה'''ראב"ד''' שיש שגורסים בירושלמי 'והוא '''שקרא''' על אתר', כלומר שקרא קריאת שמע מיד לאחר הברכה. ולפי גירסה זו ברכת 'אהבה רבה' פטרה את הלימוד של כל היום, כיון שקרא אחריה קריאת שמע. אמנם לפי הגירסאות שגורסות 'והוא '''ששנה''' על אתר', אין כאן פטור אלא על הלימוד שלומד מיד בסמוך, אך אם הפסיק וחזר וקרא צריך לחזור ולברך. | |||
[[קטגוריה: ברכות]] | [[קטגוריה: ברכות]] | ||