10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "פת נכרי"
←ראשונים
| שורה 23: | שורה 23: | ||
ה'''רי"ף''' (יד א) ציטט את דברי הגמרא הללו בלא שינוי משמעותי, ונראה מדבריו שסובר שדברי ר' חלבו ור' יוחנן הם להלכה, שפת פלטר מותר על כל פנים בשדה ובמקום שאין פת ישראל מצוי. | ה'''רי"ף''' (יד א) ציטט את דברי הגמרא הללו בלא שינוי משמעותי, ונראה מדבריו שסובר שדברי ר' חלבו ור' יוחנן הם להלכה, שפת פלטר מותר על כל פנים בשדה ובמקום שאין פת ישראל מצוי. | ||
וכן כתב ה'''רמב"ם''' (מאכלות אסורות יז | וכן כתב ה'''רמב"ם''' (מאכלות אסורות יז יב), לפי הגירסא שלפנינו [וכן היה לפני הבית יוסף], שפת פלטר מותרת במקום שאין פת ישראל ובשדה, וכתב בזה טעם מפני שהוא שעת הדחק, אבל פת בעלי בתים אין להקל בה. <BR/> | ||
אבל לפני ה''' | אבל לפני ה'''ר"ן''' (יד א ד"ה ור' יוחנן) היתה כנראה גירסה אחרת ברמב"ם, ולא היה לפניו מילת 'בשדה', וכן כתב ה'''בית חדש''' (יורה דעה קיב ב) שמצא בשני כתבי יד שמילת 'בשדה' ליתא, ובמקומה יש מילת 'וכשר', ולפי"ז הרמב"ם פוסק כר' חלבו בלבד, שפת פלטר מותרת אף שלא בשדה ובלבד שאין פת ישראל מצוי. וע"ש בב"ח שכתב לפרש כן אף לפי גירסת הבית יוסף. | ||
ובכמה קהילות בישראל בזמן הראשונים, נהגו היתר גמור בפת של גויים, וכתבו הראשונים כמה טעמים ליישב המנהג.<BR/> | |||
'''תוספות''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=35b&format=pdf (עבודה זרה לה ב ד"ה מכלל)] כתבו שסמכו על דברי הגמרא הנ"ל שמבואר מתוך דברי ר' יוחנן שלא פשטה הגזירה בכל ישראל, וכמו שאמרה הגמרא [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=36&format=pdf (לו א)] לגבי גזירת שמן שלא פשט איסורו בכל ישראל והתירוהו לפי שסמכו על דברי רשב"ג וראב"צ שאין גוזרין גזירה על הציבור אא"כ רוב הציבור יכולים לעמוד בה. וכן משמע בגמרא [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=37&format=pdf (לז א)] שר' יהודה נשיאה היה מתיר את הפת אם לא שהיה חושש שיקראו לו בית דין שריא. ועוד הביאו תוס' מה'''ירושלמי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14136&hilite=a87dbcb9-8e67-47b7-9328-f52673dad2d1&st=%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%96%D7%A8%D7%94&pgnum=610 (עבודה זרה ב ח)] שנאמר שם פת עמדו עליו והתירוהו.<BR/> | '''תוספות''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=35b&format=pdf (עבודה זרה לה ב ד"ה מכלל)] | ||
כתבו שסמכו על דברי הגמרא הנ"ל שמבואר מתוך דברי ר' יוחנן שלא פשטה הגזירה בכל ישראל, וכמו שאמרה הגמרא [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=36&format=pdf (לו א)] | |||
לגבי גזירת שמן שלא פשט איסורו בכל ישראל והתירוהו לפי שסמכו על דברי רשב"ג וראב"צ שאין גוזרין גזירה על הציבור אא"כ רוב הציבור יכולים לעמוד בה. וכן משמע בגמרא [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=37&format=pdf (לז א)] | |||
שר' יהודה נשיאה היה מתיר את הפת אם לא שהיה חושש שיקראו לו בית דין שריא. ועוד הביאו תוס' מה'''ירושלמי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14136&hilite=a87dbcb9-8e67-47b7-9328-f52673dad2d1&st=%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%96%D7%A8%D7%94&pgnum=610 (עבודה זרה ב ח)] | |||
שנאמר שם פת עמדו עליו והתירוהו.<BR/> | |||
וכדברים האלו כתב גם ה'''רא"ש''' (ב כז) שהגדולים לא אסרו אותו לבני מדינתם כי תלו שמקומם הוא מאותם מקומות שלא פשט בהם האיסור. והוסיף עוד ראיה מספר החילוקים [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38651&hilite=72e4dfe2-b1a2-4ccb-81fd-1396da54ef76&st=%u05d4%u05e4%u05ea++&pgnum=144 (ל)] דאיתא שם דבמקום שהתענה ג' ימים פת נכרי מותר משום חיי נפש (וע"ש גם ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38651&hilite=72e4dfe2-b1a2-4ccb-81fd-1396da54ef76&st=%D7%94%D7%A4%D7%AA++&pgnum=144 הערות הר"מ מרגליות]), וכתב על זה הרא"ש שבמקומותינו שאין פת ישראל מצוי, הכל חשיב כחיי נפש. וגם הוסיף ראיה מן הירושלמי פסחים [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14141&hilite=24130ed7-a13a-4d25-957e-afb58f6b753d&st=%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D+%D7%A9%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%95&pgnum=404 (ב ב)] דאיתא שם להדיא דיש מקומות שלא נהגו איסור בפת של גויים. | וכדברים האלו כתב גם ה'''רא"ש''' (ב כז) שהגדולים לא אסרו אותו לבני מדינתם כי תלו שמקומם הוא מאותם מקומות שלא פשט בהם האיסור. והוסיף עוד ראיה מספר החילוקים [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38651&hilite=72e4dfe2-b1a2-4ccb-81fd-1396da54ef76&st=%u05d4%u05e4%u05ea++&pgnum=144 (ל)] דאיתא שם דבמקום שהתענה ג' ימים פת נכרי מותר משום חיי נפש (וע"ש גם ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38651&hilite=72e4dfe2-b1a2-4ccb-81fd-1396da54ef76&st=%D7%94%D7%A4%D7%AA++&pgnum=144 הערות הר"מ מרגליות]), וכתב על זה הרא"ש שבמקומותינו שאין פת ישראל מצוי, הכל חשיב כחיי נפש. וגם הוסיף ראיה מן הירושלמי פסחים [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14141&hilite=24130ed7-a13a-4d25-957e-afb58f6b753d&st=%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D+%D7%A9%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%95&pgnum=404 (ב ב)] דאיתא שם להדיא דיש מקומות שלא נהגו איסור בפת של גויים. | ||
<BR/>מבואר מדברי התוס' ורא"ש, דאין חלוקה בזה בין עיר לשדה ובין פת פלטר לפת בעל הבית, אלא בכל פת התירו. | <BR/>מבואר מדברי התוס' ורא"ש, דאין חלוקה בזה בין עיר לשדה ובין פת פלטר לפת בעל הבית, אלא בכל פת התירו.<BR/> | ||
ואף שלפי הראיה שהביא הרא"ש מספר החילוקים מבואר דדווקא במקום שאינו מצוי פת ישראל שרי, מ"מ משאר הראיות שהביא נראה שאינו מחלק בכך, וכן משמע בתוס' הנ"ל, וכן הוא להדיא ב'''מרדכי''' (תתל) שאפילו במקום שפת ישראל מצויה שרי, כיון שלא פשטה הגזירה. ואף שאין לזה ראיה מהירושלמי, דשם יש לומר שנתקבלה הגזירה אלא שעמעמו עליה והתירוה, וא"כ אפשר שהתירוה רק במקום שאין פת ישראל, מ"מ מגמ' דילן גבי ר' יהודה נשיאה מבואר שלא פשט האיסור מעיקרא. וע"ש שהביא גם הראיה מהירושלמי בפסחים הנ"ל.<BR/> | |||
וכן כתב ה'''בית חדש''' (ה) דכן פשט המנהג במדינותיהם, שאפילו במקום שפת ישראל מצויה מותר. וכן פסק ה'''רמ"א''' (יורה דעה קיב ב) וה'''ש"ך''' (ט). | |||
אבל ה'''רי"ף''' (יד א) הביא דברי הגמרא שם בהמשך שפירשה דברי ר' יוחנן על פי המעשה ברבי שיצא פעם לשדה וראה פת פורני מעשה סאה, ואמר מה יפה פת זו מה ראו חכמים לאוסרה בשדה, וסברו העם שהתיר רבי את הפת. ולפירוש אחר שם בגמרא רבי הלך למקום אחד וראה מקום דחוק לתלמידים ושאל אם אין פת פלטר, ומזה סברו העם שהתיר רבי פת פלטר. אמנם מסתייגת הגמרא שם שזהו דווקא במקום שאין פת ישראל. | אבל ה'''רי"ף''' (יד א) הביא דברי הגמרא שם בהמשך שפירשה דברי ר' יוחנן על פי המעשה ברבי שיצא פעם לשדה וראה פת פורני מעשה סאה, ואמר מה יפה פת זו מה ראו חכמים לאוסרה בשדה, וסברו העם שהתיר רבי את הפת. ולפירוש אחר שם בגמרא רבי הלך למקום אחד וראה מקום דחוק לתלמידים ושאל אם אין פת פלטר, ומזה סברו העם שהתיר רבי פת פלטר. אמנם מסתייגת הגמרא שם שזהו דווקא במקום שאין פת ישראל. | ||