הבדלים בין גרסאות בדף "זמן קבלת שבת"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 346 בתים ,  13:30, 7 בינואר 2016
שורה 22: שורה 22:
===דעת רוב הראשונים===
===דעת רוב הראשונים===


'''הרמב"ן''' שם סובר דנר שבת קודם להדלקת נר חנוכה, כשם שהוא [[חיוב הדלקת נר שבת#קדימת נר שבת לנר חנוכה וליין לקידוש|קודם אצל מי שאין לו אלא נר אחד]], דכל התדיר והמשובח מחבירו קודם לחבירו, ונראה מדבריו דאינו אסור במלאכה עד הערב. וגם ה'''רשב"א''' בחידושים [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40907&st=&pgnum=49&hilite= (כג ב)] כתב לדחות דברי בה"ג, והביא גם הוא ראיית הרמב"ן הנ"ל, והוסיף להקשות דאם כדברי בה"ג, אסור היה להדליק יותר על נר אחד כיון שבהדלקת הראשון כבר נאסר עליו להדליק את השני. וכן כתב גם בתשובה [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=14649&st=%u05d0%u05dc%u05e3+%u05e2 (א תתרע)]. וכעין זה הקשה גם ב'''שבלי הלקט''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8919&st=&pgnum=89 (נט)]  
'''הרמב"ן''' שם סובר דנר שבת קודם להדלקת נר חנוכה, כשם שהוא [[חיוב הדלקת נר שבת#קדימת נר שבת לנר חנוכה וליין לקידוש|קודם אצל מי שאין לו אלא נר אחד]], דכל התדיר והמשובח מחבירו קודם לחבירו, ונראה מדבריו דאינו אסור במלאכה עד הערב. וגם ה'''רשב"א''' בחידושים [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40907&st=&pgnum=49&hilite= (כג ב)] כתב לדחות דברי בה"ג, והביא גם הוא ראיית הרמב"ן הנ"ל, והוסיף להקשות דאם כדברי בה"ג, אסור היה להדליק יותר על נר אחד כיון שבהדלקת הראשון כבר נאסר עליו להדליק את השני. וכן כתב גם בתשובה [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1376&st=&pgnum=367&hilite= (א תתרע)].  
בשם אחיו, דלעת בה"ג היאך מותר להדליק נר שבת והרי כשבירכה כבר נאסרה במלאכה. אבל ב'''בבית יוסף''' (אורח חיים רסג) תירץ על זה דכל ההדלקה כחדא חשיבא, ואינה מקבלת שבת עד שגומרת להדליק.<BR/>
וכעין זה הקשה גם ב'''שבלי הלקט''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8919&st=&pgnum=89 (נט)]  
וכדעת הרמב"ן פסקו גם ה'''רא"ש''' (שבת ב כד), ה'''טור''' (אורח חיים רסג), וה'''ריטב"א''' (כג ב). וכן גם דעת ה'''מאירי''' שהביא דברי שתי השיטות, והכריע כהרמב"ן, וסיים דמ"מ מי שחושש ומדליק נרות חנוכה ברישא רשאי, ובלבד שיתכפם לנר שבת כמה שיוכל, שיהיו שניהם סמוכים לשקיעת החמה.
בשם אחיו, דלעת בה"ג היאך מותר להדליק נר שבת והרי כשבירכה כבר נאסרה במלאכה. אבל ב'''בבית יוסף''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43059&st=&pgnum=236&hilite= (אורח חיים רסג)] תירץ על זה דכל ההדלקה כחדא חשיבא, ואינה מקבלת שבת עד שגומרת להדליק.<BR/>
וכדעת הרמב"ן פסקו גם ה'''רא"ש''' (שבת ב כד), ה'''טור''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43059&st=&pgnum=237 (אורח חיים רסג)], וה'''ריטב"א''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14349&st=&pgnum=111&hilite= (כג ב)].  
וכן גם דעת ה'''מאירי''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36401&st=&pgnum=34&hilite= (כג ב ד"ה יש לו)] שהביא דברי שתי השיטות, והכריע כהרמב"ן, וסיים דמ"מ מי שחושש ומדליק נרות חנוכה ברישא רשאי, ובלבד שיתכפם לנר שבת כמה שיוכל, שיהיו שניהם סמוכים לשקיעת החמה.


וב'''שבלי הלקט''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8919&st=&pgnum=89 (נט)]  
וב'''שבלי הלקט''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8919&st=&pgnum=89 (נט)]  
שורה 33: שורה 35:
====תנאי בהדלקה====
====תנאי בהדלקה====


ב'''הגהות מיימוניות''' (שבת ה ר) הביא בשם ה'''ר"ם מרוטנבורג''' דיש להתנות ולומר דאינו מקבל שבת בהדלקה, אלא עד שיסיר מידו את הנר או עד תפילת ערבית, ומשמע דסובר כבה"ג שהדלקת הנר אוסרת במלאכה, אלא שסובר שתנאי מועיל, וכן מבואר מתוך דברי המרדכי הנ"ל. ובבית יוסף מדייק בדברי המרדכי דסגי שדעתו כן ואינו צריך לפרש בפיו. וכ"כ ב'''תשב"ץ קטן''' (ח) בשם מהר"ם דתנאי מועיל, אבל במקום אחר (יד) סייג דבריו וכתב דהמדליק עצמו אינו מועיל לו תנאי, ורק לבני ביתו מועיל שלא יימשכו אחריו.
ב'''הגהות מיימוניות''' (שבת ה ר) הביא בשם ה'''ר"ם מרוטנבורג''' דיש להתנות ולומר דאינו מקבל שבת בהדלקה, אלא עד שיסיר מידו את הנר או עד תפילת ערבית, ומשמע דסובר כבה"ג שהדלקת הנר אוסרת במלאכה, אלא שסובר שתנאי מועיל, וכן מבואר מתוך דברי המרדכי הנ"ל. ובבית יוסף מדייק בדברי המרדכי דסגי שדעתו כן ואינו צריך לפרש בפיו. וכ"כ ב'''תשב"ץ קטן''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4087&st=&pgnum=4 (ח)] בשם מהר"ם דתנאי מועיל, אבל בהמשך שם (יד) סייג דבריו וכתב דהמדליק עצמו אינו מועיל לו תנאי, ורק לבני ביתו מועיל שלא יימשכו אחריו.


===דעת שלחן ערוך===
===דעת שלחן ערוך===

תפריט ניווט