9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שותפות ישראל וגוי בנטיעות ערלה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 23: | שורה 23: | ||
==== הסבר הר"ן בדעת הרמב"ם ==== | ==== הסבר הר"ן בדעת הרמב"ם ==== | ||
ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ז א) מסביר שלפי רב גביהה מבי כתיל שאומר שהמעשה היה בשתילי ערלה ולא בשבת, בהכרח היה שהם התנו מתחילה כן שיהיה הגוי אוכל פירות ערלה, ולכן אמרה הגמרא שרבינא לא הקשה על רבא אלא סייע לו מהברייתא שמפורש בה שצריך להתנות. ודווקא בערלה רבא לא היה מורה להיתר אם לא שהתנו כן מתחילה, שהרי פירות ערלה אסורים הם בהנאה ואי אפשר להחליפם לכתחילה, מה שאין כן בשבת שאין הפירות אסורים בהנאה, וסבר רבא בתחילה להתיר אפילו בלא התנו, שהגוי אדעתא דנפשיה קעביד. | ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ז א) מסביר שלפי רב גביהה מבי כתיל שאומר שהמעשה היה בשתילי ערלה ולא בשבת, בהכרח היה שהם התנו מתחילה כן שיהיה הגוי אוכל פירות ערלה, ולכן אמרה הגמרא שרבינא לא הקשה על רבא אלא סייע לו מהברייתא שמפורש בה שצריך להתנות. ודווקא בערלה רבא לא היה מורה להיתר אם לא שהתנו כן מתחילה, שהרי פירות ערלה אסורים הם בהנאה ואי אפשר להחליפם לכתחילה, מה שאין כן בשבת שאין הפירות אסורים בהנאה, וסבר רבא בתחילה להתיר אפילו בלא התנו, שהגוי אדעתא דנפשיה קעביד.<BR/> | ||
לפירוש זה הסכים גם ה'''גר"א''' בביאורו (יורה דעה רצד מ). | |||
=== שיטת הראב"ד === | === שיטת הראב"ד === | ||
| שורה 33: | שורה 34: | ||
ה'''טור''' (יורה דעה רצד) הביא תחילה את דעת רש"י ורוב הראשונים, לאחר מכן כתב שהרמב"ם כתב שדווקא אם התנו ביניהם מתחילה מותר, ודווקא שלא באו לחשבון. והוסיף שדעת הרא"ש כסברה ראשונה. | ה'''טור''' (יורה דעה רצד) הביא תחילה את דעת רש"י ורוב הראשונים, לאחר מכן כתב שהרמב"ם כתב שדווקא אם התנו ביניהם מתחילה מותר, ודווקא שלא באו לחשבון. והוסיף שדעת הרא"ש כסברה ראשונה. | ||
== שאלת הגמרא לגבי סתמא == | |||
בסוף הסוגיה שואלת הגמרא מה הדין בסתמא? כלומר הברייתא אמרה שאסור לישראל לומר לגוי טול אתה שבת ואני בחול, ואם התנו מתחילה מותר ואם באו חשבון אסור. כעת שואלת הגמרא מה הדין בסתמא? ומנסה לפשוט, כיון שאמרה הברייתא שאם התנו מותר, משמע שאם לא התנו אלא נכנסו לשותפות בסתמא אסור. אך מיד דוחה הגמרא שמהסיפא אפשר לדייק בדיוק הפוך, שבסיפא כתוב שאם באו לחשבון אסור, משמע שסתמא מותר. לכן מסיקה הגמרא שאי אפשר להוציא מתוך הברייתא תשובה לשאלה זו. | |||
לכאורה לא מובן לגמרי מדברי הגמרא מה כוונתה 'סתמא' האם הכוונה שלא התנו מתחילה או שלא עשו חשבון בסוף. שהרי התנאי שעשו בתחילה והחשבון שעושים בסוף אלו שני דברים שונים. | |||
== שלחן ערוך ואחרונים == | == שלחן ערוך ואחרונים == | ||