ויקיסוגיה

הבדלים בין גרסאות בדף "זמן הדלקת נר שבת"

זמן הדלקת נר שבת (עריכה)

גרסה מ־12:04, 7 בינואר 2016

נוספו 1,226 בתים ,  12:04, 7 בינואר 2016
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{מקורות|שבת ב ז|שבת כג ב||שבת ה ג-ד|אורח חיים רסג ד,ו-י}}
{{מקורות|שבת ב ז|שבת כג ב||שבת ה ג-ד|אורח חיים רסג ד,י רסז ב}}
תחילת וסוף הזמן שאפשר להדליק נרות שבת, והמנהג בימינו.
תחילת וסוף הזמן שאפשר להדליק נרות שבת, והמנהג בימינו.


==תחילת הזמן==
==תחילת הזמן==


ב'''גמרא''' (שבת כג ב) מובא שאשתו של רב יוסף היתה מאחרת להדליק נרות שבת סמוך לחשיכה, ורמז לה רב יוסף מעמוד האש שהיה מקדים לבוא קודם ששקע עמוד הענן. סברה להקדים ולהדליק בעוד היום גדול, אמר לה ההוא סבא 'ובלבד שלא יקדים ולא יאחר'. ופירשו רוב הראשונים גמרא זו לענין הדלקת נרות שבת, אך עיין ב'''ריטב"א''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14349&hilite=0defdbb3-d4e4-4e9a-b04b-e7335b39eba2&st=%D7%A0%D7%A8+%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%95&pgnum=112 (כג ב ד"ה ובלבד)] שפירשה לענין נרות חנוכה, וכ"כ '''המאירי''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36401&hilite=d9f9c12b-f2a7-4247-b92c-53598483bdb2&st=%D7%A0%D7%A8+%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94&pgnum=34 (כג ב ד"ה נר שבת)] בשם יש מפרשים, וכן מתבאר מתוך דברי הרמב"ם (חנוכה ד ה).  
ב'''גמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=23b&format=pdf (שבת כג ב)]
<BR/>וכתב '''רש"י''' (ד"ה שלא יקדים) שהטעם שאין להקדים הוא כדי שיהיה ניכר שהנר הוא לכבוד שבת. וכן העתיק ה'''טור''' (אורח חיים רסג) וה'''שלחן ערוך''' (רסג ד) {{ראה עוד|זמן הדלקת נר שבת|תחילת הזמן}}. אבל ה'''רמב"ם''' השמיט הלכה זו שלא להקדים להדליק נרות שבת, רק כתב (ה ג) שצריך להדליק מבעוד יום קודם השקיעה.
מובא שאשתו של רב יוסף היתה מאחרת להדליק נרות שבת סמוך לחשיכה, ורמז לה רב יוסף מעמוד האש שהיה מקדים לבוא קודם ששקע עמוד הענן. סברה להקדים ולהדליק בעוד היום גדול, אמר לה ההוא סבא 'ובלבד שלא יקדים ולא יאחר'. ופירשו רוב הראשונים גמרא זו לענין הדלקת נרות שבת, אך עיין ב'''ריטב"א''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14349&st=&pgnum=111&hilite= (כג ב ד"ה ובלבד)]  
שפירשה לענין [[נרות חנוכה]], וכ"כ '''המאירי''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36401&st=&pgnum=34&hilite= (כג ב ד"ה נר שבת)]  
בשם יש מפרשים, וכן מתבאר מתוך דברי הרמב"ם (חנוכה ד ה).  
<BR/>וכתב '''רש"י'''  
[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=23b&format=pd (ד"ה שלא יקדים)]
שהטעם שאין להקדים הוא כדי שיהיה ניכר שהנר הוא לכבוד שבת. וכן העתיק ה'''טור''' (אורח חיים רסג) וה'''שלחן ערוך'''  
[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40527&st=&pgnum=207&hilite= (רסג ד)]
{{ראה עוד|זמן הדלקת נר שבת|תחילת הזמן}}. אבל ה'''רמב"ם''' השמיט הלכה זו שלא להקדים להדליק נרות שבת, רק כתב  
[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=12&perek=5&halocha=3&hilite= (ה ג)]
שצריך להדליק מבעוד יום קודם השקיעה.


וב'''משנה ברורה''' (טו) ו'''באור הלכה''' (ד"ה לא יקדים וד"ה בעוד) כתב דההקדמה היא כשהוא זמן הרבה קודם [[תוספת שבת]], אלא אם כן היא [[מקבלת שבת בהדלקה]], אפשר להקדים עד פלג המנחה ודלהלן.
וב'''משנה ברורה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14171&st=&pgnum=73&hilite= (טו)] ו'''באור הלכה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14171&st=&pgnum=73&hilite= (ד"ה לא יקדים וד"ה בעוד)]
כתב דההקדמה היא כשהוא זמן הרבה קודם [[תוספת שבת]], אלא אם כן היא [[זמן קבלת שבת#קבלת שבת בהדלקה|מקבלת שבת בהדלקה]], אפשר להקדים עד פלג המנחה וכדלהלן.


===נר שהיה דלוק מבעוד יום===
===נר שהיה דלוק מבעוד יום===


כתבו התוס' (שבת כה ב ד"ה חובה) בשם '''רבנו תם''' שאם היה לו נר דלוק מבעוד יום, צריך לכבותו ולחזור ולהדליקו בזמן, שהרי אמרינן 'ובלבד שלא יקדים ולא יאחר', והביאוהו להלכה ה'''טור''' (רסג), וה'''רמ"א''' (רסג ד).  
כתבו התוס' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=25b&format=pdf (שבת כה ב ד"ה חובה)]
בשם '''רבנו תם''' שאם היה לו נר דלוק מבעוד יום, צריך לכבותו ולחזור ולהדליקו בזמן, שהרי אמרינן 'ובלבד שלא יקדים ולא יאחר', והביאוהו להלכה ה'''טור''' (רסג), וה'''רמ"א''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40527&st=&pgnum=207&hilite= (רסג ד)].  
<BR/>ומסתימת הפוסקים משמע שבהדלקה השניה צריך לברך, וכן מוכרח מתוך דברי ר"ת, שהרי משם הוכיח את חיוב הברכה בהדלקת נר שבת. אבל הרב '''יביע אומר''' (ב יז ג) כתב דכיון שגם ר"ת לא ברירא ליה האי דינה כולי האי כדמוכח ב'''ספר המנהיג''', יש לומר כאן את הכלל ספק ברכות להקל, ובעיקר שאף מרן לא העתיק דברי ר"ת להלכה, וכן העתיק אחריו הרב '''ילקוט יוסף''' (שבת א עמ' קעו).
<BR/>ומסתימת הפוסקים משמע שבהדלקה השניה צריך לברך, וכן מוכרח מתוך דברי ר"ת, שהרי משם הוכיח את חיוב הברכה בהדלקת נר שבת. אבל הרב '''יביע אומר''' (ב יז ג) כתב דכיון שגם ר"ת לא ברירא ליה האי דינה כולי האי כדמוכח ב'''ספר המנהיג''', יש לומר כאן את הכלל ספק ברכות להקל, ובעיקר שאף מרן לא העתיק דברי ר"ת להלכה, וכן העתיק אחריו הרב '''ילקוט יוסף''' (שבת א עמ' קעו).


כתב '''ר' עקיבא איגר''' בגליון שלחן ערוך שרבנו תם איירי בשהודלק שלא לכבוד שבת, כדמוכח בדבריו שם, אך אם הדליקו לצורך שבת, אף שלכתחילה אין לו להדליק מוקדם, מ"מ בדיעבד אינו צריך לכבות, וכן משמע בספר '''עולת שבת''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19331&hilite=cb991d48-0b3d-405c-9865-8a1f33924f25&st=%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%A7&pgnum=137 (ב)]. וזה דלא כ'''סידור דרך החיים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42975&hilite=b5c10eb1-5d6f-4514-8651-f15d55c5ef37&st=%D7%A0%D7%A8+&pgnum=122 (זמן הדלקת הנר וקבלת שבת ג)] שכתב שאשה שהדליקה בפלג המנחה קודם זמן תוספת שבת, והתנתה שלא לקבל שבת בהדלקה, צריכה לכבות ולחזור ולהדליק בזמנה, לפי שאי אפשר להדליק בפלג המנחה בלא לקבל שבת. וב'''משנה ברורה''' (כ) הכריע כרעק"א, וביאר הכרעתו ב'''באור הלכה''' (ד"ה מבעוד), דאם נחייבו לכבות, נמצאת ברכתו הראשונה לבטלה {{ראה עוד|זמן הדלקת נר שבת|נר שהיה דלוק מבעוד יום}}.  
כתב '''ר' עקיבא איגר''' בגליון שלחן ערוך [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49352&st=&pgnum=55&hilite= (ד"ה הנר דולק)]
<BR/>וב'''שלחן ערוך הגר"ז''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16043&st=%D7%A8%D7%A1%D7%92&pgnum=93 (ו)] משמע כדברי סידור דרך החיים שאפי' הדליקו לשם שבת, צריך לכבותו ולחזור ולהדליקו, שהוא מדבר שם על אדם שהדליק ולא כיוון לקבל שבת בהדלקתו, שצריך לחזור ולהדליק. משמע דרק שבת לא קיבל, אבל ההדלקה היתה לכבוד שבת, ואעפ"כ חוזר ומדליק.
שרבנו תם איירי בשהודלק שלא לכבוד שבת, כדמוכח בדבריו שם, אך אם הדליקו לצורך שבת, אף שלכתחילה אין לו להדליק מוקדם, מ"מ בדיעבד אינו צריך לכבות, וכן משמע בספר '''עולת שבת''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19331&st=&pgnum=137 (ב)].  
וזה דלא כ'''סידור דרך החיים''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42975&st=&pgnum=122 (זמן הדלקת הנר וקבלת שבת ג)]  
שכתב שאשה שהדליקה בפלג המנחה קודם זמן תוספת שבת, והתנתה שלא לקבל שבת בהדלקה, צריכה לכבות ולחזור ולהדליק בזמנה, לפי שאי אפשר להדליק בפלג המנחה בלא לקבל שבת. וב'''משנה ברורה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14171&st=&pgnum=73&hilite= (כ)]
הכריע כרעק"א, וביאר הכרעתו ב'''באור הלכה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14171&st=&pgnum=73&hilite= (ד"ה מבעוד)],  
דאם נחייבו לכבות, נמצאת ברכתו הראשונה לבטלה {{ראה עוד|זמן הדלקת נר שבת|נר שהיה דלוק מבעוד יום}}.  
<BR/>וב'''שלחן ערוך הגר"ז''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16043&st=&pgnum=93 (ו)]  
משמע כדברי סידור דרך החיים שאפי' הדליקו לשם שבת, צריך לכבותו ולחזור ולהדליקו, שהוא מדבר שם על אדם שהדליק ולא כיוון לקבל שבת בהדלקתו, שצריך לחזור ולהדליק. משמע דרק שבת לא קיבל, אבל ההדלקה היתה לכבוד שבת, ואעפ"כ חוזר ומדליק.


====הודלק קודם פלג המנחה====
====הודלק קודם פלג המנחה====


כתב ה'''באור הלכה''' (ד"ה מבעוד) בשם ס' '''עולת שבת''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19331&hilite=cb991d48-0b3d-405c-9865-8a1f33924f25&st=%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%A7&pgnum=137 (ב)] דאם הדליק קודם פלג המנחה, אפילו כיוון לקבל שבת, אין הדלקתו וקבלתו כלום, ויכבה ויחזור וידליק בברכה [ובעולת שבת שם אינו מפורש שמברך, אבל כן משמע מתוך דבריו, וראה להרב '''יביע אומר''' (ב יז ג) שלא דק בזה, וכנראה ציטט מתוך הבאה"ל], וכן העתיק בספר '''שמירת שבת כהלכתה''' (מג יב). אבל הרב '''ילקוט יוסף''' (שבת א עמ' קעו) כתב כדעת אביו בעל '''יביע אומר''' שם שלא לברך משום ספק ברכות להקל.
כתב ה'''באור הלכה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14171&st=&pgnum=73&hilite= (ד"ה מבעוד)]
בשם ס' '''עולת שבת''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19331&st=&pgnum=13 (ב)]  
דאם הדליק קודם פלג המנחה, אפילו כיוון לקבל שבת, אין הדלקתו וקבלתו כלום, ויכבה ויחזור וידליק בברכה [ובעולת שבת שם אינו מפורש שמברך, אבל כן משמע מתוך דבריו, וראה להרב '''יביע אומר''' (ב יז ג) שלא דק בזה, וכנראה ציטט מתוך הבאה"ל], וכן העתיק בספר '''שמירת שבת כהלכתה''' (מג יב). אבל הרב '''ילקוט יוסף''' (שבת א עמ' קעו) כתב כדעת אביו בעל '''יביע אומר''' שם שלא לברך משום ספק ברכות להקל.


===קבלת שבת בהדלקה===
===קבלת שבת בהדלקה===


כתבו הראשונים שאם מקבל שבת מיד, שרי להקדים ולהדליק, ובלבד שיהיה בתוך שעה ורבע קודם הלילה, כלומר אחר פלג המנחה, שאז יש לסמוך על ר' יהודה דס"ל שהוא זמן תפילת ערבית, וכל מה שאסרה הגמרא להקדים ההדלקה הוא רק באופן שאינו מקבל שבת בהדלקתו. כן כתבו '''תוספות''' (ברכות כז א ד"ה דרב), '''ר' יונה''' (יח ב ד"ה רב), '''רא"ש''' (ד ו) ועוד, וכן פסק '''שלחן ערוך''' (רסג ד, רסז ב) שאם מקבל עליו שבת מיד, כל שהוא מפלג המנחה והלאה מותר להדליק.
כתבו הראשונים שאם מקבל שבת מיד, שרי להקדים ולהדליק, ובלבד שיהיה בתוך שעה ורבע קודם הלילה, כלומר אחר פלג המנחה, שאז יש לסמוך על ר' יהודה דס"ל שהוא זמן תפילת ערבית, וכל מה שאסרה הגמרא להקדים ההדלקה הוא רק באופן שאינו מקבל שבת בהדלקתו. כן כתבו '''תוספות''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=27&format=pdf (ברכות כז א ד"ה דרב)],  
'''ר' יונה''' (יח ב ד"ה רב), '''רא"ש''' (ד ו) ועוד, וכן פסק '''שלחן ערוך''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40527&st=&pgnum=207&hilite= (רסג ד,] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40527&st=&pgnum=211 רסז ב)] שאם מקבל עליו שבת מיד, כל שהוא מפלג המנחה והלאה מותר להדליק.


==סוף הזמן==
==סוף הזמן==


ב'''משנה''' (שבת ב ז) מבואר דב[[בין השמשות]] אסור להדליק את הנר, כיון שספק חשיכה הוא, וכיון שהדלקת נר בשבת היא איסור דאורייתא, הוי ספק דאורייתא ולחומרא, כ"כ '''רש"י''' (שבת לד א ד"ה ואין מדליקין). ונפסק להלכה ב'''רמב"ם''' (שבת ה ד) וב'''שלחן ערוך''' (רסא א).
ב'''משנה''' (שבת ב ז) מבואר דב[[בין השמשות]] אסור להדליק את הנר, כיון שספק חשיכה הוא, וכיון שהדלקת נר בשבת היא איסור דאורייתא, הוי ספק דאורייתא ולחומרא, כ"כ '''רש"י''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=34&format=pdf (שבת לד א ד"ה ואין מדליקין)].  
ונפסק להלכה ב'''רמב"ם''' [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=12&perek=5&halocha=4&hilite= (שבת ה ד)]
וב'''שלחן ערוך''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40527&st=&pgnum=206 (רסא א)].


וב'''גמרא''' (שבת כג ב) מובא שאין לאחר את ההדלקה. ופירשוה רוב הראשונים לענין הדלקת נר שבת. ונפסק להלכה ב'''טור''' (אורח חיים רסג) וב'''שלחן ערוך''' (רסג ד).
וב'''גמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=23b&format=pdf (שבת כג ב)]
<BR/>וב'''משנה ברורה''' (טז) כתב הטעם, שמא בין כך ובין כך יאחר הזמן ולא יוכל להדליק. ובס' '''שמירת שבת כהלכתה''' (מג [עה]) ביאר דהיינו שהוא סמוך לשקיעה או שהציבור כבר קיבל עליו שבת, והרי [[היחיד נגרר אחריהם]] ושוב לא יוכל להדליק.
מובא שאין לאחר את ההדלקה, ופירשוה רוב הראשונים לענין הדלקת נר שבת. ונפסק להלכה ב'''טור''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43059&st=&pgnum=236 (אורח חיים רסג)] וב'''שלחן ערוך''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40527&st=&pgnum=207 (רסג ד)].
<BR/>וב'''משנה ברורה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14171&st=&pgnum=73&hilite= (טז)] כתב הטעם, שמא בין כך ובין כך יאחר הזמן ולא יוכל להדליק. ובס' '''שמירת שבת כהלכתה''' (מג [עה]) ביאר דהיינו שהוא סמוך לשקיעה או שהציבור כבר קיבל עליו שבת, והרי [[היחיד נגרר אחריהם]] ושוב לא יוכל להדליק.


כתב ה'''מגן אברהם''' (רסא א) דאפילו רק נסתפק לו אם כבר הגיע בין השמשות או לא, אסור לו להדליק מחמת הספק, והוא על פי דברי ה'''בית חדש''' (רסא א) שכתב כן גבי עישור דמאי. והעתיקם להלכה ה'''משנה ברורה''' (רסא א). ובספר '''שמירת שבת כהלכתה''' (מג יד) כתב דאפילו לא שקעה החמה, אם הציבור קיבל עליו שבת, שוב אסור להדליק, ומוטב לשבת בחושך או לבטל סעודת השבת, ולא להיכנס בספק איסור.
כתב ה'''מגן אברהם''' (רסא א) דאפילו רק נסתפק לו אם כבר הגיע בין השמשות או לא, אסור לו להדליק מחמת הספק, והוא על פי דברי ה'''בית חדש''' (רסא א) שכתב כן גבי עישור דמאי. והעתיקם להלכה ה'''משנה ברורה''' (רסא א). ובספר '''שמירת שבת כהלכתה''' (מג יד) כתב דאפילו לא שקעה החמה, אם הציבור קיבל עליו שבת, שוב אסור להדליק, ומוטב לשבת בחושך או לבטל סעודת השבת, ולא להיכנס בספק איסור.
אוחזר מתוך "https://www.betmidrash.org.il/מיוחד:השוואה_ניידת/1396"