הבדלים בין גרסאות בדף "דין ערלה באילן שנעקר וניטע שנית"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 48: שורה 48:
גם החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (רצד יא) מגיע למסקנה שדעת הרשב"א דבעינן ג' שנים.  ושם הוא מבאר את תוכן ההסתפקות של הרשב"א, שאם היה צריך להמתין רק מספר ימים לראות אם יכול לחיות, למה הצריכה התוספתא בדיקה זו להניחה בגומא וכו', והרי זה דבר הניכר לעין, אלא על כרחך בעינן שיחיה ג' שנים מכח העפר, ולכן כדי לדעת זאת נחוצה הבדיקה בגומא. <BR/>
גם החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (רצד יא) מגיע למסקנה שדעת הרשב"א דבעינן ג' שנים.  ושם הוא מבאר את תוכן ההסתפקות של הרשב"א, שאם היה צריך להמתין רק מספר ימים לראות אם יכול לחיות, למה הצריכה התוספתא בדיקה זו להניחה בגומא וכו', והרי זה דבר הניכר לעין, אלא על כרחך בעינן שיחיה ג' שנים מכח העפר, ולכן כדי לדעת זאת נחוצה הבדיקה בגומא. <BR/>


לעומת זאת בעל שו"ת '''שיבת ציון''' כותב<ref>יש להעיר שלא היתה לפניו תשובת הרשב"א במלואה, אלא רק מה שהביא הבית יוסף. וכן העירו על זה כמה אחרונים שראו אותה בבית יוסף, ואינה מצוטטת שם במלואה.</ref> {{היברובוקס|1481|50|מט}} שאין בזה מקום להחמיר על כל פנים בחוץ לארץ, שעל כל פנים מידי ספק לא יצא הרשב"א, ו[[ערלה וספק ערלה בחוץ לארץ|ספק ערלה בחו"ל מותר]]. אמנם בארץ ישראל יש לאמוד שיעור שיכול לחיות שלוש שנים, שספק ערלה בארץ ישראל אסור.
לעומת זאת בעל שו"ת '''שיבת ציון''' כותב<ref>יש להעיר שלא היתה לפניו תשובת הרשב"א במלואה, אלא רק מה שהביא הבית יוסף. וכן העירו על זה כמה אחרונים שראו אותה בבית יוסף, ואינה מצוטטת שם במלואה.</ref> {{היברובוקס|1481|50|מט}} מפרש שהרשב"א הסתפק אמנם אם צריך בדיקה, אבל מידי ספק לא יצא, ולכן בארץ ישראל אסור, אבל ב[[ערלה וספק ערלה בחוץ לארץ|חוץ לארץ יהיה מותר]]. אמנם גם דברי התוספתא עצמן אינם מוכרעים אם כוונתה שצריך שיוכל לחיות הרבה זמן, ואפשר שגם כוונתה היא לעשות נסיון אם יכול לחיות קצת. ממילא יצא שכל דין התוספתא שצריך לנטוע בגומא וכו' הוא דווקא בארץ ישראל, אבל בחו"ל שבלאו הכי ספיקה מותר, אין דין התוספתא אמור.<BR/>
בשו"ת '''ציץ אליעזר''' {{היברובוקס|14500|89|א יט כד-כה}} מסכים להסבר ה'שיבת ציון', אלא שאינו מודה לו שהתוספתא אמורה רק לארץ ישראל, אלא כוונת הרשב"א שכיון שגם התוספתא לא מוכרעת אם כוונתה לבדיקה של כמה ימים או שיכול לחיות לעולם, ממילא לא נשאר לנו סיבה להחמיר בחוץ לארץ אלא רק בארץ ישראל.  


אמנם יש אחרונים שלמדו בדעת הרשב"א שכלל מעולם לא הסתפק לומר שצריך שיוכל לחיות ג' שנים. ה'''מהר"ץ חיות''' (בבא מציעא קא א) כותב שהרשב"א בעצם סובר שכדי לפטור מערלה צריך שיוכל לחיות כמה ימים בלבד, אלא שהתקשה אם כן למה כשנעקרו זיתיו וניטעו על ידי הרוח בשדה אחר, מדוע יש לבעל הקרקע בפירות כלל והרי אין צריך לשדהו כדי לפטור מערלה? ועל זה השיב שעל כל פנים צריך את הקרקע שלו כדי שיוכל לגדל פירות, כי מהגושים בלבד לא היו גדלים פירות אלא רק לא ימותו, אבל לא יצליחו להוציא פירות.
אמנם יש אחרונים שלמדו בדעת הרשב"א שכלל מעולם לא הסתפק לומר שצריך שיוכל לחיות ג' שנים. ה'''מהר"ץ חיות''' (בבא מציעא קא א) כותב שהרשב"א בעצם סובר שכדי לפטור מערלה צריך שיוכל לחיות כמה ימים בלבד, אלא שהתקשה אם כן למה כשנעקרו זיתיו וניטעו על ידי הרוח בשדה אחר, מדוע יש לבעל הקרקע בפירות כלל והרי אין צריך לשדהו כדי לפטור מערלה? ועל זה השיב שעל כל פנים צריך את הקרקע שלו כדי שיוכל לגדל פירות, כי מהגושים בלבד לא היו גדלים פירות אלא רק לא ימותו, אבל לא יצליחו להוציא פירות.
שורה 54: שורה 55:


גם בשו"ת '''משפט כהן''' לראי"ה קוק {{היברובוקס|22302|29|ח}} מדייק מדברי הרשב"א וגם מלשון השאלה, שהרשב"א מעולם לא הסתפק לומר שצריך לחיות ג' שנים, וזה פשוט לו גם בסברה וגם הוכיח כן מהגמרות. אך הסתפק האם גדר זה שיכול לחיות כמה ימים, הוא נכנס לגדר ספק ערלה בחוץ לארץ המותרת, או דלמא כיון שזהו ספק ידיעה, אז לא חל על זה דין ספק ערלה לקולא, כיון שרק לנו הוא ספק. ובתחילה נטה לומר שאין כאן ספק בידיעה, שכל שיכול לחיות כמה ימים, מותר על כל פנים בחוץ לארץ ואף אם אין זה ברור לנו לגמרי עדיין לא נחשב הדבר ספק ידיעה להחמיר בו בחו"ל. אך לבסוף נסתפק מהתוספתא שהרי היא מורה לנו דרך בדיקה על ידי הנחה בגומא, ואם כן אנו שלא יודעים בדיקה זו, נשאר לנו ספק בידיעה ואם כן אסור גם בחוץ לארץ.
גם בשו"ת '''משפט כהן''' לראי"ה קוק {{היברובוקס|22302|29|ח}} מדייק מדברי הרשב"א וגם מלשון השאלה, שהרשב"א מעולם לא הסתפק לומר שצריך לחיות ג' שנים, וזה פשוט לו גם בסברה וגם הוכיח כן מהגמרות. אך הסתפק האם גדר זה שיכול לחיות כמה ימים, הוא נכנס לגדר ספק ערלה בחוץ לארץ המותרת, או דלמא כיון שזהו ספק ידיעה, אז לא חל על זה דין ספק ערלה לקולא, כיון שרק לנו הוא ספק. ובתחילה נטה לומר שאין כאן ספק בידיעה, שכל שיכול לחיות כמה ימים, מותר על כל פנים בחוץ לארץ ואף אם אין זה ברור לנו לגמרי עדיין לא נחשב הדבר ספק ידיעה להחמיר בו בחו"ל. אך לבסוף נסתפק מהתוספתא שהרי היא מורה לנו דרך בדיקה על ידי הנחה בגומא, ואם כן אנו שלא יודעים בדיקה זו, נשאר לנו ספק בידיעה ואם כן אסור גם בחוץ לארץ.
בשו"ת '''ציץ אליעזר''' {{היברובוקס|14500|89|א יט כד-כה}} מסביר שהרשב"א אחר שהביא ראיות מהמשנה והגמרא שמספיק ביכול לחיות קצת, מסתפק מהתוספתא שיש להבין ממנה שצריך לחיות לעולם, אלא שאינה הוכחה ברורה, כיון שאפשר לומר שגם הבדיקה שמצריכה התוספתא לעשות הוא על שיכול לחיות קצת ימים, ומידי ספק לא יצא, ויש להקל בחו"ל ולהחמיר בארץ ישראל.


== שלחן ערוך ואחרונים ==
== שלחן ערוך ואחרונים ==

תפריט ניווט