9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "דין ערלה באילן שנעקר וניטע שנית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←דברי הרשב"א בתשובה ומשא ומתן בדבריו
| שורה 32: | שורה 32: | ||
ומסיים הרשב"א שמשום כך נראה להלכה שבחוצה לארץ, אם נעקרו גושיהן ויכולין לחיות קצת ממנו, פטורין. אלא שמהתוספתא דערלה (הנ"ל) שהראתה דרך לבדוק את הדבר על ידי חפירת גומא, יש להסתפק בזה. ולא הרחיב הרשב"א תוכן הסתפקות זו. | ומסיים הרשב"א שמשום כך נראה להלכה שבחוצה לארץ, אם נעקרו גושיהן ויכולין לחיות קצת ממנו, פטורין. אלא שמהתוספתא דערלה (הנ"ל) שהראתה דרך לבדוק את הדבר על ידי חפירת גומא, יש להסתפק בזה. ולא הרחיב הרשב"א תוכן הסתפקות זו. | ||
ה'''בית יוסף''' (יורה דעה רצד) הביא את תשובת הרשב"א הזו, ולא ביאר דבריו, וכן ב'''שלחן ערוך''' (רצד יט) סתם ולא פירש זמן שצריך האילן לחיות בעפרו. | ה'''בית יוסף''' (יורה דעה רצד) הביא את תשובת הרשב"א הזו, ולא ביאר דבריו, וכן ב'''שלחן ערוך''' (רצד יט) סתם ולא פירש זמן שצריך האילן לחיות בעפרו. | ||
בשו"ת '''פרח מטה אהרון''' (ב עה) כתב שאין להקל בזה, כיון שהרשב"א גדול הדור מסתפק ולא הכריע, לכן בעינן שיוכל לחיות ג' שנים כמנין שנות ערלה. הובאו דבריו ב'''פתחי תשובה''' {{היברובוקס טוש"ע|6819|רצד יג}}, וכן מסיק החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (רצד יא) שדעת הרשב"א דבעינן ג' שנים. ושם הוא מבאר את תוכן ההסתפקות של הרשב"א, שאם היה צריך להמתין רק מספר ימים לראות אם יכול לחיות, למה הצריכה התוספתא בדיקה זו להניחה בגומא וכו', והרי זה דבר הניכר לעין, אלא על כרחך בעינן שיחיה ג' שנים מכח העפר, ולכן כדי לדעת זאת נחוצה הבדיקה בגומא. וכן משמע מן הט"ז (שם ס"ק כו) שכתב שהטעם להתיר הגידולים משום שזה נחשב זה וזה גורם שהרי יכול היה לחיות מן העפר הראשון, ואם אין יכול לחיות מן העפר הראשון רק קצת ימים איך ניתן לומר שזה נחשב זו וזה גורם להתיר את כל ג' שנות הערלה? <BR/> | |||
אמנם כמה וכמה אחרונים מקילים בדבר זה.<BR/> | אמנם כמה וכמה אחרונים מקילים בדבר זה.<BR/> | ||
בעל שו"ת '''שיבת ציון''' כותב {{היברובוקס|1481|50|מט}} שאין בזה מקום להחמיר על כל פנים בחוץ לארץ, שעל כל פנים מידי ספק לא יצא הרשב"א, ו[[ערלה וספק ערלה בחוץ לארץ|ספק ערלה בחו"ל מותר]]. אמנם בארץ ישראל יש לאמוד שיעור שיכול לחיות שלוש שנים, שספק ערלה בארץ ישראל אסור. | בעל שו"ת '''שיבת ציון''' כותב {{היברובוקס|1481|50|מט}} שאין בזה מקום להחמיר על כל פנים בחוץ לארץ, שעל כל פנים מידי ספק לא יצא הרשב"א, ו[[ערלה וספק ערלה בחוץ לארץ|ספק ערלה בחו"ל מותר]]. אמנם בארץ ישראל יש לאמוד שיעור שיכול לחיות שלוש שנים, שספק ערלה בארץ ישראל אסור. | ||
אמנם יש אחרונים שלמדו בדעת הרשב"א שמעולם לא הסתפק לומר שצריך שיוכל לחיות ג' שנים. ה'''מהר"ץ חיות''' (בבא מציעא קא א) כותב שהרשב"א בעצם סובר שכדי לפטור מערלה צריך שיוכל לחיות כמה ימים בלבד, אלא שהתקשה אם כן למה | אמנם יש אחרונים שלמדו בדעת הרשב"א שמעולם לא הסתפק לומר שצריך שיוכל לחיות ג' שנים. ה'''מהר"ץ חיות''' (בבא מציעא קא א) כותב שהרשב"א בעצם סובר שכדי לפטור מערלה צריך שיוכל לחיות כמה ימים בלבד, אלא שהתקשה אם כן למה כשנעקרו זיתיו וניטעו על ידי הרוח בשדה אחר, מדוע יש לבעל הקרקע בפירות כלל והרי אין צריך לשדהו כדי לפטור מערלה? ועל זה השיב שעל כל פנים צריך את הקרקע שלו כדי שיוכל לגדל פירות, כי מהגושים בלבד לא היו גדלים פירות אלא רק לא ימותו, אבל לא יצליחו להוציא פירות. | ||
<BR/>בשו"ת '''משפטי עוזיאל''' {{היברובוקס|1288|209|יורה דעה כ ד"ה וזוהי דעת הרשב"א}} הסכים לדבריו, שלא ייתכן שאחר הראיות הברורות שהביא הרשב"א לכך שלא בעינן אלא מעט ימים, ידחה אותם מכח תוספתא שאין ההסבר בה ברור דיו. אלא כוונת הרשב"א רק לומר שדברי התוספתא מסופקים בעיניו. | <BR/>בשו"ת '''משפטי עוזיאל''' {{היברובוקס|1288|209|יורה דעה כ ד"ה וזוהי דעת הרשב"א}} הסכים לדבריו, שלא ייתכן שאחר הראיות הברורות שהביא הרשב"א לכך שלא בעינן אלא מעט ימים, ידחה אותם מכח תוספתא שאין ההסבר בה ברור דיו. אלא כוונת הרשב"א רק לומר שדברי התוספתא מסופקים בעיניו. | ||
גם בשו"ת '''משפט כהן''' לראי"ה קוק {{היברובוקס|22302|29|ח}} מדייק מדברי הרשב"א וגם מלשון השאלה, שהרשב"א מעולם לא הסתפק לומר שצריך לחיות ג' שנים, וזה פשוט לו גם בסברה וגם הוכיח כן מהגמרות. אך הסתפק האם גדר זה שיכול לחיות כמה ימים, הוא נכנס לגדר ספק ערלה בחוץ לארץ המותרת, או דלמא כיון שזהו ספק ידיעה, אז לא חל על זה דין ספק ערלה לקולא, כיון שרק לנו הוא ספק. ובתחילה נטה לומר שאין כאן ספק בידיעה, שכל שיכול לחיות כמה ימים, מותר על כל פנים בחוץ לארץ ואף אם אין זה ברור לנו לגמרי עדיין לא נחשב הדבר ספק ידיעה להחמיר בו בחו"ל. אך לבסוף נסתפק מהתוספתא שהרי היא מורה לנו דרך בדיקה על ידי הנחה בגומא, ואם כן אנו שלא יודעים בדיקה זו, נשאר לנו ספק בידיעה ואם כן אסור גם בחוץ לארץ. | גם בשו"ת '''משפט כהן''' לראי"ה קוק {{היברובוקס|22302|29|ח}} מדייק מדברי הרשב"א וגם מלשון השאלה, שהרשב"א מעולם לא הסתפק לומר שצריך לחיות ג' שנים, וזה פשוט לו גם בסברה וגם הוכיח כן מהגמרות. אך הסתפק האם גדר זה שיכול לחיות כמה ימים, הוא נכנס לגדר ספק ערלה בחוץ לארץ המותרת, או דלמא כיון שזהו ספק ידיעה, אז לא חל על זה דין ספק ערלה לקולא, כיון שרק לנו הוא ספק. ובתחילה נטה לומר שאין כאן ספק בידיעה, שכל שיכול לחיות כמה ימים, מותר על כל פנים בחוץ לארץ ואף אם אין זה ברור לנו לגמרי עדיין לא נחשב הדבר ספק ידיעה להחמיר בו בחו"ל. אך לבסוף נסתפק מהתוספתא שהרי היא מורה לנו דרך בדיקה על ידי הנחה בגומא, ואם כן אנו שלא יודעים בדיקה זו, נשאר לנו ספק בידיעה ואם כן אסור גם בחוץ לארץ. | ||
עם זאת כל הנידון הזה אמור היה להשאר נידון תאורטי בלבד מה נעשה במקרה שרוח או נהר יעקרו אילן ויטילו אותו במקום אחר הראוי לגדול שם, אבל לקום ולעשות כן לכתחילה אין לנו כל ראיה מדברי הגמרא שניתן ללכת ולעשות כן, וכן כתב מפורש בס' לבושי שרד (סי' ק"ה, והו"ד בפת"ש יו"ד רצד, יג) שכתב שנשאל מאיש אחד שנטע לו פרדס אם מותר להביא ממקום אחר אילן זקן עם גוש העפר שסביבותיו באופן שיכול לחיות מהגוש ולנוטעו בפרדס שלו כדי לפוטרו מערלה והורה לאיסור דבמשנה וש"ע לא אמרו אלא דיעבד כו' וגם בלא"ה לדידן יש לאסור לכתחלה כי אין אתנו יודע עד מה ובפרט לפמ"ש בפרח מטה אהרן דבעינן שיכול לחיות ג' שנים ודאי דא"א עתה לעמוד על הבירור. עכ"ד. וגם אם ננקוט כדעת האחרונים שנקטו לעיקר כדעת הרשב"א שאין צורך לחכות ג' שנים אלא די במקצת ימים, עדיין נשאר לנו הטעם הראשון שאין לנו שום הוכחה להתיר לעשות כן לכתחילה, אמנם בערוך השולחן (יורה דעה רצד, לה) כתב: "ואין בזה שום טעם לעשות גזירות חדשות והדקדוק מגמ' אין שום דקדוק" עכ"ד, אך לאור המציאות בזמנינו לפיה יש סיכוי רב שחלק מגוש העפר הצמוד לשתיל יתפרק ויש צורך בזהירות מרובה להעבירו ללא חשש, בהחלט יתכן לדייק מדברי הגמרא שהדין נאמר רק בדיעבד ולא לכתחילה. | עם זאת כל הנידון הזה אמור היה להשאר נידון תאורטי בלבד מה נעשה במקרה שרוח או נהר יעקרו אילן ויטילו אותו במקום אחר הראוי לגדול שם, אבל לקום ולעשות כן לכתחילה אין לנו כל ראיה מדברי הגמרא שניתן ללכת ולעשות כן, וכן כתב מפורש בס' לבושי שרד (סי' ק"ה, והו"ד בפת"ש יו"ד רצד, יג) שכתב שנשאל מאיש אחד שנטע לו פרדס אם מותר להביא ממקום אחר אילן זקן עם גוש העפר שסביבותיו באופן שיכול לחיות מהגוש ולנוטעו בפרדס שלו כדי לפוטרו מערלה והורה לאיסור דבמשנה וש"ע לא אמרו אלא דיעבד כו' וגם בלא"ה לדידן יש לאסור לכתחלה כי אין אתנו יודע עד מה ובפרט לפמ"ש בפרח מטה אהרן דבעינן שיכול לחיות ג' שנים ודאי דא"א עתה לעמוד על הבירור. עכ"ד. וגם אם ננקוט כדעת האחרונים שנקטו לעיקר כדעת הרשב"א שאין צורך לחכות ג' שנים אלא די במקצת ימים, עדיין נשאר לנו הטעם הראשון שאין לנו שום הוכחה להתיר לעשות כן לכתחילה, אמנם בערוך השולחן (יורה דעה רצד, לה) כתב: "ואין בזה שום טעם לעשות גזירות חדשות והדקדוק מגמ' אין שום דקדוק" עכ"ד, אך לאור המציאות בזמנינו לפיה יש סיכוי רב שחלק מגוש העפר הצמוד לשתיל יתפרק ויש צורך בזהירות מרובה להעבירו ללא חשש, בהחלט יתכן לדייק מדברי הגמרא שהדין נאמר רק בדיעבד ולא לכתחילה. | ||
== שלחן ערוך ואחרונים == | |||
ה'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס|6819|יורה דעה רצד יט}} | |||
ב''פתחי תשובה''' (יורה דעה רצד יג) הביא מספר '''לבושי שרד''' (קה), שאסר לעשות כן לכתחילה, להביא אילן זקן עם הגוש שלו ולנטעו במקום אחר כדי לפטרו מאיסור ערלה, וכתב שדין המשנה אמור רק בדיעבד שעקרה הרוח את האילן או שטפו נהר, שאז אין למחות ביד המתיר לנוטעו בגושו, ובלבד שיעשה על פי בקי בטבעי האילנות ושיעשה את המובאת בתוספתא. | |||
<BR/>ה'''ערוך השלחן''' (רצד לה) כתב על דבריו שאין בזה שום טעם לגזור גזירות חדשות, והדקדוק מהגמרא אינו דקדוק. והוסיף שגם אין צורך באומדן לג' שנים, אלא כל שלפי בקיאים יכול האילן לחיות מעפר זה, די בזה, ובפרט בחוץ לארץ. | |||
[[קטגוריה: ערלה]] | [[קטגוריה: ערלה]] | ||