9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חלקי העץ והפרי השונים לענין ערלה ונטע רבעי"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חלקי העץ והפרי השונים לענין ערלה ונטע רבעי (עריכה)
גרסה מ־12:14, 24 באוקטובר 2018
, 12:14, 24 באוקטובר 2018אין תקציר עריכה
| שורה 13: | שורה 13: | ||
=== הטעם שאין אסור משום רבעי מה שאינו ראוי לאכילה === | === הטעם שאין אסור משום רבעי מה שאינו ראוי לאכילה === | ||
ה'''רא"ש''' בהלכות קטנות (ערלה ז) הביא את הברייתא המובאת בירושלמי (ערלה א ה) 'פרי אתה פודה ואין אתה פודה לא בוסר ולא פגים', ועל פי זה הסביר את הטעם מדוע אין נוהג דין רבעי בשאר חלקי הפרי שאינם ראויים לאכילה. כלומר, שאין חיוב פדיון על בוסר ופגים משום שאין הם אסורים כלל בשנה הרביעית. וכן הביא ה'''בית יוסף''' {{היברובוקס טוש"ע|6365|יורה דעה רצד ד"ה ומ"ש בין עיקר הפרי}} בשמו. | ה'''רא"ש''' בהלכות קטנות (ערלה ז) הביא את הברייתא המובאת בירושלמי (ערלה א ה) 'פרי אתה פודה ואין אתה פודה לא בוסר ולא פגים', ועל פי זה הסביר את הטעם מדוע אין נוהג דין רבעי בשאר חלקי הפרי שאינם ראויים לאכילה. כלומר, שאין חיוב פדיון על בוסר ופגים משום שאין הם אסורים כלל בשנה הרביעית. וכן הביא ה'''בית יוסף''' {{היברובוקס טוש"ע|6365|יורה דעה רצד ד"ה ומ"ש בין עיקר הפרי}} בשמו. | ||
<BR/>אמנם הרמב"ם (מעשר שני ונטע רבעי ט ב) מפרש ברייתא זו, לענין איסור פדיון קודם הזמן, שבאמת מדובר בפירות החייבים ברבעי, אלא שאסור לפדותן בעודן בוסר או פגים. | <BR/>אמנם הרמב"ם (מעשר שני ונטע רבעי ט ב) מפרש ברייתא זו, לענין [[איסור פדיון קודם הזמן]], שבאמת מדובר בפירות החייבים ברבעי, אלא שאסור לפדותן בעודן בוסר או פגים. | ||
<BR/>ובאמת ב'''רבי עובדיה מברטנורא''' מצאנו הסבר אחר | <BR/>ובאמת ב'''רבי עובדיה מברטנורא''' מצאנו הסבר אחר מדוע אין חלקים אלו של הפרי חייבים ברבעי, מפני שנטע רבעי אינו אסור בהנאה אלא רק באכילה, שצריך לאכלן בירושלים כמעשר שני, וכשם שמעשר שני אינו נוהג אלא בדבר הראוי לאכילה, כך גם ברבעי. | ||
=== ענקוקלות === | === ענקוקלות === | ||