הבדלים בין גרסאות בדף "מצב הגוף בתפילת עמידה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 423 בתים ,  11:34, 29 באוגוסט 2018
אין תקציר עריכה
שורה 14: שורה 14:
'''רבנו יונה''' (ה א ד"ה המתפלל צריך שיכוון) הביא את דברי הירושלמי על שני פירושיו, וכתב שיש הבדל בין הפירושים, שלמ"ד כמלאכים צריך שיכוון רגליו כרגל אחת, ואילו למ"ד ככהנים צריך להתפלל עקב בצד גודל. וסיים שהתלמוד שלנו סובר כמ"ד כמלאכים. וכן כתב גם ה'''ריטב"א''' (י ב ד"ה המתפלל).
'''רבנו יונה''' (ה א ד"ה המתפלל צריך שיכוון) הביא את דברי הירושלמי על שני פירושיו, וכתב שיש הבדל בין הפירושים, שלמ"ד כמלאכים צריך שיכוון רגליו כרגל אחת, ואילו למ"ד ככהנים צריך להתפלל עקב בצד גודל. וסיים שהתלמוד שלנו סובר כמ"ד כמלאכים. וכן כתב גם ה'''ריטב"א''' (י ב ד"ה המתפלל).


ה'''טור''' (אורח חיים צה) ציטט את הירושלמי ולא כתב נפקא מינה ביניהם, והסביר ה'''בית יוסף''' (ד"ה ומ"ש רבינו ירושלמי) שסובר הוא שאין ביניהם הבדל לדינא, אלא יש להידמות לכהנים בשעת העבודה, והיינו ברגל ישרה ומר כדאיתיה ומר כדאיתיה.
ה'''טור''' (אורח חיים צה) ציטט את הירושלמי ולא כתב נפקא מינה ביניהם, והסביר ה'''בית יוסף''' (ד"ה ומ"ש רבינו ירושלמי) שסובר הוא שגם לפי הבבלי ייתכן לפרש שלא בעינן רגל ישרה אלא גם עקב בצד גודל נחשב שרגליו מכוונים.
 
== טעם הדין ==
כתב '''מהר"י אבוהב''' {{מקור}} שטעם לדין זה, הוא כדי להראות שנסתלקה ממנו התנועה לברוח, ואין לו שום חפץ מלבעדי יי יתברך. וב'''בית יוסף''' (צה ד"ה והטעם) כתב שכיוון שעומד לדבר עם השכינה, צריך לסלק כל מחשבות גופו מלבו, ולדמות לעצמו כאילו הוא מלאך משרת.


== לתת רווח אצל האצבעות ==
== לתת רווח אצל האצבעות ==

תפריט ניווט