9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תחילת זמן קריאת שמע של שחרית"
אין תקציר עריכה
| שורה 47: | שורה 47: | ||
כשיטה זו סוברים גם ה'''ריטב"א''' (ט א ד"ה אמר ר' אחא, ט ב ד"ה לקריאת שמע) וה'''רשב"א''' (ח ב ד"ה ולענין קריאה של שחר), אלא שהם כתבו במפורש שהקורא אחר עלות השחר קודם משיכיר, יוצא ידי חובתו בידעבד, וזאת על פי דברי רשב"י בברייתות, וכפי שכתב הרי"ף. | כשיטה זו סוברים גם ה'''ריטב"א''' (ט א ד"ה אמר ר' אחא, ט ב ד"ה לקריאת שמע) וה'''רשב"א''' (ח ב ד"ה ולענין קריאה של שחר), אלא שהם כתבו במפורש שהקורא אחר עלות השחר קודם משיכיר, יוצא ידי חובתו בידעבד, וזאת על פי דברי רשב"י בברייתות, וכפי שכתב הרי"ף. | ||
<BR/>גם ה'''טור''' (אורח חיים נח) כתב שתחילת זמן קריאת שמע של שחרית הוא משיכיר את חבירו, ושמצוה מן המובחר לקראה כותיקין מעט קודם הנץ החמה כדי לסמוך גאולה לתפילה. ומי שהוא אנוס וצריך לצאת לדרך, יכול לקראה מעלות השחר, וכן בדיעבד אם קרא מזמן זה יצא. | |||
=== שיטת רבנו יונה והמאירי === | === שיטת רבנו יונה והמאירי === | ||
| שורה 77: | שורה 78: | ||
ה'''בית יוסף''' (אורח חיים נח ד"ה ומ"ש רבנו וכן כתב הרמב"ם) מסביר שהרמב"ם סובר שאביי חולק על רב הונא, ולית ליה כל הזמנים שהוזכרו במשנה, אלא רק קריאת שמע כותיקין עם הנץ, ואמנם בדיעבד ובשעת הדחק | ה'''בית יוסף''' (אורח חיים נח ד"ה ומ"ש רבנו וכן כתב הרמב"ם) מסביר שהרמב"ם סובר שאביי חולק על רב הונא, ולית ליה כל הזמנים שהוזכרו במשנה, אלא רק קריאת שמע כותיקין עם הנץ, ואמנם בדיעבד ובשעת הדחק | ||
=== שיטות | === שיטות הראשונים שזמן קריאת שמע לאחר הנץ החמה === | ||
==== בעל המאור ==== | ==== בעל המאור ==== | ||
'''בעל המאור''' (ב א) סבור ששתי הברייתות של רשב"י חלוקות זו על זו, והלכה כהברייתא השניה שזמן קריאת שמע של שחרית הוא מהנץ החמה בלבד, וקודם לכן הוא זמן לקריאת שמע של ערבית, ואם קרא של יום לא יצא. <BR/> | '''בעל המאור''' (ב א) סבור ששתי הברייתות של רשב"י חלוקות זו על זו, והלכה כהברייתא השניה שזמן קריאת שמע של שחרית הוא מהנץ החמה בלבד, וקודם לכן הוא זמן לקריאת שמע של ערבית, ואם קרא של יום לא יצא. <BR/> | ||
| שורה 84: | שורה 85: | ||
<BR/>ובסוף דבריו מוכיח מהגמרא להלן (ל א) שהמשכים לצאת לדרך מביאים לו שופר ותוקע, לולב ומנענע, מגילה וקורא, וכשיגיע זמן קריאת שמע קורא. הרי להדיא שאף ששאר דברים מותר קודם הנץ אחר עלות השחר, קריאת שמע לא מותר אלא בעונתה. | <BR/>ובסוף דבריו מוכיח מהגמרא להלן (ל א) שהמשכים לצאת לדרך מביאים לו שופר ותוקע, לולב ומנענע, מגילה וקורא, וכשיגיע זמן קריאת שמע קורא. הרי להדיא שאף ששאר דברים מותר קודם הנץ אחר עלות השחר, קריאת שמע לא מותר אלא בעונתה. | ||
==== רבנו תם ==== | ==== רבנו תם וראבי"ה ==== | ||
'''רבנו תם''' (יומא לז ב ד"ה אמר) גם הוא מפרש שזמן קריאת קריאת שמע הוא לאחר הנץ כפשט הברייתא ביומא שזמן קריאת שמע הוא לאחר שהחמה זורחת והניצוצות יוצאים ממנה. וכתב שהותיקין שהיו ממהרים לקרוא קריאת שמע קודם הנץ, שלא כדין היו עושים, ועשו כן מפני התפילה, שרצו להתפלל מיד עם הזריחה ולסמוך גאולה לתפילה. ומה שאמר אביי 'לקריאת שמע כותיקין' אין כוונתו קודם לנץ אלא לסימן בעלמא, כשם שהותיקין היו מקדימים מעט לפני הנץ, כן אנו יש לנו לקרוא מיד אחר הנץ. וכתב לזה ראיה מהמשנה במגילה, שכל דבר שמצותו ביום, עושים אותו לכתחילה אחר בנץ, ורק בדיעבד יצא מעלות השחר. | '''רבנו תם''' (יומא לז ב ד"ה אמר) גם הוא מפרש שזמן קריאת קריאת שמע הוא לאחר הנץ כפשט הברייתא ביומא שזמן קריאת שמע הוא לאחר שהחמה זורחת והניצוצות יוצאים ממנה. וכתב שהותיקין שהיו ממהרים לקרוא קריאת שמע קודם הנץ, שלא כדין היו עושים, ועשו כן מפני התפילה, שרצו להתפלל מיד עם הזריחה ולסמוך גאולה לתפילה. ומה שאמר אביי 'לקריאת שמע כותיקין' אין כוונתו קודם לנץ אלא לסימן בעלמא, כשם שהותיקין היו מקדימים מעט לפני הנץ, כן אנו יש לנו לקרוא מיד אחר הנץ. וכתב לזה ראיה מהמשנה במגילה, שכל דבר שמצותו ביום, עושים אותו לכתחילה אחר בנץ, ורק בדיעבד יצא מעלות השחר. | ||
כן סובר גם ה'''ראבי"ה''' (א ברכות כה) שהלכה כרשב"י בלישנא בתרא, ולפני עלות השחר אינו יוצא ידי חובת קריאת שמע של שחרית. ולמד כן מהגמרא לקמן (כט ב) שלר' אליעזר האומר העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים, שלפירוש אחד בגמרא הכוונה שאינו מתפלל עם דמדומי חמה, ופירש הראבי"ה שהכוונה גם לתפילת השחר, וכיון שאין הלכה כר' אליעזר, ממילא יוצא שאין להתפלל עם דמדומי חמה. | |||
==== רבנו חננאל ==== | ==== רבנו חננאל ==== | ||
| שורה 91: | שורה 94: | ||
<BR/>אמנם הם הקשו על דבריו, שמשמע שהפסוק 'ייראוך עם שמש' מדבר על תפילה ולא על קריאת שמע, וגם לא הלשון 'גומרים' משמע גומרים לגמרי את הקריאה כדי שיוכלו להתפלל ולסמוך גאולה לתפילה. | <BR/>אמנם הם הקשו על דבריו, שמשמע שהפסוק 'ייראוך עם שמש' מדבר על תפילה ולא על קריאת שמע, וגם לא הלשון 'גומרים' משמע גומרים לגמרי את הקריאה כדי שיוכלו להתפלל ולסמוך גאולה לתפילה. | ||
== שלחן ערוך ואחרונים == | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||