9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תחילת זמן קריאת שמע של שחרית"
אין תקציר עריכה
| שורה 35: | שורה 35: | ||
== שיטות הראשונים == | == שיטות הראשונים == | ||
=== שיטת רבנו יונה, התוספות, הרא"ש והמאירי === | === שיטת רבנו יונה, התוספות, הרא"ש והמאירי === | ||
'''רבנו יונה''' (ד ב ד"ה תניא) מבאר שאין מחלוקת בין אביי לרב הונא, שגם אביי מסכים שזמנה של קריאת שמע של שחרית הוא משיכיר את חבירו בד' אמות, אלא | '''רבנו יונה''' (ד ב ד"ה תניא) מבאר שאין מחלוקת בין אביי לרב הונא, שגם אביי מסכים שזמנה של קריאת שמע של שחרית הוא משיכיר את חבירו בד' אמות, אלא שהותיקין, מתוך שרצו לסמוך גאולה לתפילה היו מדקדקים לקרוא סמוך לנץ ומתפללים מיד. שאם היו קוראים את שמע קודם לכן, היו צריכים להמתין עם התפילה ולא היו סומכים גאולה לתפילה. אבל אדם אחר שאינו חושש לסמיכת גאולה לתפילה, יכול לקרוא כבר משיכיר. | ||
והוסיף רבנו יונה שבדיעבד ובשעת הדחק יכול לקרוא מעלות השחר, וזהו על פי הברייתא דרשב"י. | |||
לשיטה זו הסכימו גם ה'''תוספות''' (ברכות ט ב ד"ה לקריאת שמע) וה'''רא"ש''' (ברכות א י) | לשיטה זו הסכימו גם ה'''תוספות''' (ברכות ט ב ד"ה לקריאת שמע) וה'''רא"ש''' (ברכות א י) שאין מחלוקת בין רב הונא לאביי, ועיקר הזמן הוא משיכיר עד ג' שעות. | ||
ותיקין הוא רק למצוה מן המובחר, אבל עיקר הזמן כסתמא דמתני' שתחילת הזמן הוא משיכיר בין תכלת ללבן<ref>יש להעיר שמדברי התוס' בברכות נראה שזמן קריאת שמע הוא מעלות השחר, ולא רק בדיעבד, ומשמע שסוברים שכל דין משיכיר את חבירו או בין תכלת ללבן, אינו להלכה. אמנם מדבריהם ביומא (לז ב ד"ה אמר אביי) נראה שמסכימים להלכה שתחילת הזמן הוא משיכיר ולא משעלה עמוד השחר. והרא"ש כתב שזמן קריאת שמע לכתחילה הוא משיכיר בין תכלת ללבן ולא הזכיר משיכיר את חבירו. אך בהמשך דבריו מביא דברי הירושלמי שאין בין השיעורים הללו הבדל.</ref>. | |||
<BR/>התוספות והרא"ש מוכיחים דבריהם מהגמרא להלן (כה ב) לגבי היורד לטבול וצריך לקרוא את שמע, שהגמרא אומרת שהמשנה שהגבילה את הקריאה עד הנץ החמה, אתיא גם כר' יהושע, כי באמת סוף זמן קריאה הוא בג' שעות, אלא שלמצוה מן המובחר קורא כותיקין עד הנץ. הרי שהותיקין עצמם מודים לזמנו של ר' יהושע. וכתבו עוד שכן מוכח גם מדברי הירושלמי.<BR/> | <BR/>התוספות והרא"ש מוכיחים דבריהם מהגמרא להלן (כה ב) לגבי היורד לטבול וצריך לקרוא את שמע, שהגמרא אומרת שהמשנה שהגבילה את הקריאה עד הנץ החמה, אתיא גם כר' יהושע, כי באמת סוף זמן קריאה הוא בג' שעות, אלא שלמצוה מן המובחר קורא כותיקין עד הנץ. הרי שהותיקין עצמם מודים לזמנו של ר' יהושע. וכתבו עוד שכן מוכח גם מדברי הירושלמי.<BR/> | ||
לגבי הקושיה מברייתא דרשב"י, כותבים התוספות והרא"ש כמה אפשרויות: א. הלכה כאביי ולא כריב"ל שפסק כרשב"י. ב. ריב"ל לא פסק כרשב"י אלא במה שיוצאים בזמן זה גם י"ח קריאה של לילה, אבל מה שאמר שקריאת שמע של יום הוא אחר הנץ, לא פסק כרשב"י. ג. רשב"י עצמו מודה שזמן קריאת שמע של שחרית הוא קודם הנץ, אך רצה להשמיע רבותא שאחר הנץ אינו יוצא בשל לילה, או כדי להדגיש שאינו יכול לקרוא בזמן זה גם של יום וגם של לילה. | לגבי הקושיה מברייתא דרשב"י, כותבים התוספות והרא"ש כמה אפשרויות: א. הלכה כאביי ולא כריב"ל שפסק כרשב"י. ב. ריב"ל לא פסק כרשב"י אלא במה שיוצאים בזמן זה גם י"ח קריאה של לילה, אבל מה שאמר שקריאת שמע של יום הוא אחר הנץ, לא פסק כרשב"י. ג. רשב"י עצמו מודה שזמן קריאת שמע של שחרית הוא קודם הנץ, אך רצה להשמיע רבותא שאחר הנץ אינו יוצא בשל לילה, או כדי להדגיש שאינו יכול לקרוא בזמן זה גם של יום וגם של לילה. | ||