9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תחילת זמן קריאת שמע של שחרית"
אין תקציר עריכה
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בהמשך הגמרא מובאת מחלוקת אמוראים כמי הלכה. | בהמשך הגמרא מובאת מחלוקת אמוראים כמי הלכה. | ||
<BR/>רב הונא פוסק הלכה כאחרים, דהיינו שזמן קריאת שמע משיכיר את חברו ממרחק ד' אמות. ואילו אביי אומר שלתפילין כאחרים, אבל לקריאת שמע כותיקין, וזהו על פי דברי ר' יוחנן שאמר שותיקין (אנשים ענוים שמחבבים את המצוות), היו גומרים קריאת שמע עם הנץ החמה, כדי לסמוך גאולה לתפילה, ונמצא שמתפלל ביום. ומביאה הגמרא סמך מהפסוק "ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים", כלומר שמקבלים על עצמם מורא שמים עם זריחת השמש. | <BR/>רב הונא פוסק הלכה כאחרים, דהיינו שזמן קריאת שמע משיכיר את חברו ממרחק ד' אמות. ואילו אביי אומר שלתפילין כאחרים, אבל לקריאת שמע כותיקין, וזהו על פי דברי ר' יוחנן שאמר שותיקין (אנשים ענוים שמחבבים את המצוות), היו גומרים קריאת שמע עם הנץ החמה, כדי לסמוך גאולה לתפילה, ונמצא שמתפלל ביום. ומביאה הגמרא סמך מהפסוק "ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים", כלומר שמקבלים על עצמם מורא שמים עם זריחת השמש. | ||
<BR/>הראשונים נחלקו | <BR/>הראשונים פסקו כולם כאביי, אלא נחלקו בדעתו האם הוא בא לחלוק על רב הונא ולומר שזמן קריאת שמע אינו משיכיר, אלא כותיקין (ולפי זה אין הלכה כשום אחד מן התנאים המוזכרים במשנה או בברייתא), או שמא מסכים הוא לרב הונא שזמן קריאת שמע הוא כאחרים, אך ישנה מעלה לקרוא כותיקין. וכן נחלקו בהגדרת הזמן של 'ותיקין', ויתבאר להלן. | ||
===פירוש בין תכלת ללבן=== | ===פירוש בין תכלת ללבן=== | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
== שיטות הראשונים == | == שיטות הראשונים == | ||
=== שיטת | הראשונים פסקו כולם כאביי שזמן קריאת שמע הוא כותיקין, אלא שלא בהכרח יש בזה סתירה לשאר הזמנים שהוזכרו במשנה ובגמרא, ולכן ביארו את החילוקים השונים בזמנים, לכתחילה ובדיעבד. | ||
=== שיטת תוספופת ורא"ש === | |||
ה'''תוספות''' (יומא לז ב ד"ה אמר אביי) כתבו שגם הותיקין מודים שזמן קריאת שמע הוא עד ג' שעות, אלא שלמצוה מן המובחר היו קוראים עם הנץ החמה. וקמ"ל אביי שאף שיכול לקרוא את שמע משיכיר וכדעת אחרים, מ"מ צריך להמתין מעט עד הנץ כדי לסמוך גאולה לתפילה. | |||
כן כתב גם ה'''רא"ש''' וכן הוא בקצרה בתוספות בברכות (ט ב ד"ה לקריאת שמע)<ref>יש להעיר שהתוס' בברכות לא הזכירו את הזמן של 'משיכיר', ונראה לכאורה מדבריהם שזמן קריאת שמע הוא מעלות השחר, אמנם מדבריהם ביומא (לז ב ד"ה אמר אביי) מבואר שמסכימים להלכה שתחילת הזמן הוא משיכיר ולא משעלה עמוד השחר. והרא"ש כתב שזמן קריאת שמע לכתחילה הוא משיכיר בין תכלת ללבן ולא הזכיר משיכיר את חבירו. אך בהמשך דבריו מביא דברי הירושלמי שאין בין השיעורים הללו הבדל.</ref>. | |||
<BR/>התוספות והרא"ש מוכיחים דבריהם מהגמרא להלן (כה ב) לגבי היורד לטבול וצריך לקרוא את שמע, שהגמרא אומרת שהמשנה שהגבילה את הקריאה עד הנץ החמה, אתיא גם כר' יהושע, כי באמת סוף זמן קריאה הוא בג' שעות, אלא שלמצוה מן המובחר קורא כותיקין עד הנץ. הרי שהותיקין עצמם מודים לזמנו של ר' יהושע. וכתבו עוד שכן מוכח גם מדברי הירושלמי.<BR/> | |||
לגבי הקושיה מברייתא דרשב"י שם משמע שלא יוצאים ידי חובת קריאת שמע קודם הנץ, כותבים התוספות והרא"ש כמה אפשרויות: א. הלכה כאביי ולא כריב"ל שפסק כרשב"י. ב. ריב"ל לא פסק כרשב"י אלא במה שיוצאים בזמן זה גם י"ח קריאה של לילה, אבל מה שאמר שקריאת שמע של יום הוא אחר הנץ, לא פסק כרשב"י. ג. רשב"י עצמו מודה שזמן קריאת שמע של שחרית הוא קודם הנץ, אך רצה להשמיע רבותא שאחר הנץ אינו יוצא בשל לילה, או כדי להדגיש שאינו יכול לקרוא בזמן זה גם של יום וגם של לילה. | |||
לגבי הסתירה בין הברייתא דרשב"י שמתירה כבר מעלות השחר לבין המשנה שלנו שמתירה רק משיכיר, התייחסו הרא"ש והתוספות במקום אחר, וייתכן שיש מחלוקת ביניהם בנקודה זו. | |||
<BR/>ה'''רא"ש''' (א ט) כתב כדברי הרי"ף (יובא להלן) שיכול לקרוא מעלות השחר רק בשעת הדחק, או בדיעבד שאם קרא אינו צריך לחזור. לעומת זאת ה'''תוספות''' (ח ב ד"ה לא לעולם) יישבו את הסתירה בכך שרשב"י לא דק, ואין כוונתו מעלות השחר ממש אלא משיכיר. לפי דבריהם אסור לקרוא קודם זמן זה, אפילו בשעת הדחק. | |||
=== שיטת רבנו יונה והמאירי === | |||
'''רבנו יונה''' (ד ב ד"ה תניא) מבאר שאין מחלוקת בין אביי לרב הונא, שגם אביי מסכים שזמנה של קריאת שמע של שחרית הוא משיכיר את חבירו בד' אמות, אלא שהותיקין, מתוך שרצו לסמוך גאולה לתפילה היו מדקדקים לקרוא סמוך לנץ ומתפללים מיד. שאם היו קוראים את שמע קודם לכן, היו צריכים להמתין עם התפילה ולא היו סומכים גאולה לתפילה. אבל אדם אחר שאינו חושש לסמיכת גאולה לתפילה, יכול לקרוא כבר משיכיר. | '''רבנו יונה''' (ד ב ד"ה תניא) מבאר שאין מחלוקת בין אביי לרב הונא, שגם אביי מסכים שזמנה של קריאת שמע של שחרית הוא משיכיר את חבירו בד' אמות, אלא שהותיקין, מתוך שרצו לסמוך גאולה לתפילה היו מדקדקים לקרוא סמוך לנץ ומתפללים מיד. שאם היו קוראים את שמע קודם לכן, היו צריכים להמתין עם התפילה ולא היו סומכים גאולה לתפילה. אבל אדם אחר שאינו חושש לסמיכת גאולה לתפילה, יכול לקרוא כבר משיכיר. | ||
והוסיף רבנו יונה שבדיעבד ובשעת הדחק יכול לקרוא מעלות השחר, וזהו על פי הברייתא דרשב"י. | והוסיף רבנו יונה שבדיעבד ובשעת הדחק יכול לקרוא מעלות השחר, וזהו על פי הברייתא דרשב"י. | ||
ה'''מאירי''' (ט ב ד"ה זהו מה שנזכר) העמיד את הדינים השונים העולים מהגמרות, ומחלק גם הוא לשלושת הזמנים הנ"ל. שמי שיוצא לדרך למקום שלא יוכל לכוון דעתו, כגון במקום סכנה, התירו לקרוא משעלה עמוד השחר, הואיל והוא זמן קימה לקצת בני אדם. ועיקר הזמן הוא משיהא אור היום שולט, שהוא משיכיר בין תכלת ללבן. וכתב שיש מי שאומר שמי שקרא קודם זמן זה כאשר לא היה בסכנה, לא יצא ידי חובה, שהרי שנינו שהקורא את שמע עם אנשי משמר לא יצא ידי חובתו. וותיקין קוראים אותה קודם הנץ החמה כדי שיגמרוה עם הנץ ויעמדו להתפלל מיד. | ה'''מאירי''' (ט ב ד"ה זהו מה שנזכר) העמיד את הדינים השונים העולים מהגמרות, ומחלק גם הוא לשלושת הזמנים הנ"ל. שמי שיוצא לדרך למקום שלא יוכל לכוון דעתו, כגון במקום סכנה, התירו לקרוא משעלה עמוד השחר, הואיל והוא זמן קימה לקצת בני אדם. ועיקר הזמן הוא משיהא אור היום שולט, שהוא משיכיר בין תכלת ללבן. וכתב שיש מי שאומר שמי שקרא קודם זמן זה כאשר לא היה בסכנה, לא יצא ידי חובה, שהרי שנינו שהקורא את שמע עם אנשי משמר לא יצא ידי חובתו. וותיקין קוראים אותה קודם הנץ החמה כדי שיגמרוה עם הנץ ויעמדו להתפלל מיד. | ||