9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תחילת זמן קריאת שמע של שחרית"
אין תקציר עריכה
| שורה 33: | שורה 33: | ||
<BR/>מגמרא זו עולה לכאורה שזמן הקריאה הוא אחר הנץ, ויש לברר את היחס בינה לבין הגמרא בברכות הנ"ל. | <BR/>מגמרא זו עולה לכאורה שזמן הקריאה הוא אחר הנץ, ויש לברר את היחס בינה לבין הגמרא בברכות הנ"ל. | ||
== | == שיטות הראשונים == | ||
=== שיטת | === שיטת רבנו יונה, התוספות, הרא"ש והמאירי === | ||
'''רבנו יונה''' (ד ב ד"ה תניא) מבאר שאין מחלוקת בין אביי לרב הונא, שגם אביי מסכים שזמנה של קריאת שמע של שחרית הוא משיכיר את חבירו בד' אמות, אלא שמצוה מן המובחר לקרוא כותיקין, שמתוך שרצו לסמוך גאולה לתפילה היו מדקדקים לקרוא סמוך לנץ ומתפללים מיד. שאם היו קוראים את שמע קודם לכן, היו צריכים להמתין עם התפילה ולא היו סומכים גאולה לתפילה. והוסיף רבנו יונה שבדיעבד ובשעת הדחק יכול לקרוא מעלות השחר, וזהו על פי הברייתא דרשב"י. | |||
לשיטה זו הסכימו גם ה'''תוספות''' (ברכות ט ב ד"ה לקריאת שמע) וה'''רא"ש''' (ברכות א י) שותיקין הוא רק למצוה מן המובחר, אבל עיקר הזמן כסתמא דמתני' שתחילת הזמן הוא משיכיר בין תכלת ללבן<ref>יש להעיר שמדברי התוס' בברכות נראה שזמן קריאת שמע הוא מעלות השחר, ולא רק בדיעבד, ומשמע שסוברים שכל דין משיכיר את חבירו או בין תכלת ללבן, אינו להלכה. אמנם מדבריהם ביומא (לז ב ד"ה אמר אביי) נראה שמסכימים להלכה שתחילת הזמן הוא משיכיר ולא משעלה עמוד השחר. והרא"ש כתב שזמן קריאת שמע לכתחילה הוא משיכיר בין תכלת ללבן ולא הזכיר משיכיר את חבירו. אך בהמשך דבריו מביא דברי הירושלמי שאין בין השיעורים הללו הבדל.</ref>. | לשיטה זו הסכימו גם ה'''תוספות''' (ברכות ט ב ד"ה לקריאת שמע) וה'''רא"ש''' (ברכות א י) שותיקין הוא רק למצוה מן המובחר, אבל עיקר הזמן כסתמא דמתני' שתחילת הזמן הוא משיכיר בין תכלת ללבן<ref>יש להעיר שמדברי התוס' בברכות נראה שזמן קריאת שמע הוא מעלות השחר, ולא רק בדיעבד, ומשמע שסוברים שכל דין משיכיר את חבירו או בין תכלת ללבן, אינו להלכה. אמנם מדבריהם ביומא (לז ב ד"ה אמר אביי) נראה שמסכימים להלכה שתחילת הזמן הוא משיכיר ולא משעלה עמוד השחר. והרא"ש כתב שזמן קריאת שמע לכתחילה הוא משיכיר בין תכלת ללבן ולא הזכיר משיכיר את חבירו. אך בהמשך דבריו מביא דברי הירושלמי שאין בין השיעורים הללו הבדל.</ref>. | ||
| שורה 52: | שורה 47: | ||
ה'''מאירי''' (ט ב ד"ה ומ"מ ותיקין) תירץ באופן אחר, שהניצוצות היו יוצאים מהנברשת לפני הנץ מכח זהרורי האדומומיות שהיו ניכרים בה, ואז היו קוראים ומתפללים בנץ.<BR/> | ה'''מאירי''' (ט ב ד"ה ומ"מ ותיקין) תירץ באופן אחר, שהניצוצות היו יוצאים מהנברשת לפני הנץ מכח זהרורי האדומומיות שהיו ניכרים בה, ואז היו קוראים ומתפללים בנץ.<BR/> | ||
'''רבנו יונה''' (ד ב ד"ה ומצינו) הביא מגמרא זו ראיה, שגם מי שלא קורא קודם הנץ, יש לו להקדים ולקרוא מוקדם ככל שיכול, וכמו שהעם בירושלים היו קוראים מיד כשהיתה החמה זורחת והיו הניצוצות ניתזין מן המנורה. | '''רבנו יונה''' (ד ב ד"ה ומצינו) הביא מגמרא זו ראיה, שגם מי שלא קורא קודם הנץ, יש לו להקדים ולקרוא מוקדם ככל שיכול, וכמו שהעם בירושלים היו קוראים מיד כשהיתה החמה זורחת והיו הניצוצות ניתזין מן המנורה. | ||
=== שיטת הרי"ף והרמב"ם === | |||
ה'''רי"ף''' (ד ב) הביא את מחלוקת התנאים בענין התחלת זמן קריאת שמע, וציטט גם דברי רב הונא ואביי ואת דברי הברייתא אודות הותיקין, ולבסוף כתב 'וכן הלכתא'. והוסיף הרי"ף שלא כל אחד יכול לכוון תפילתו ולעשות כן, ואפילו הכי מצוה לקרותה רק מעט קודם הנץ כדי שיתפלל אחר הנץ החמה, והעיקר שמתפלל ביום, אפילו שלא מתפלל עם הנץ ממש. <BR/> | |||
מבואר בדבריו שאביי לא בא לחלוק על רב הונא, אלא הלכה כרב הונא שהכריע שזמן קריאת שמע הוא משיכיר את חבירו הרגיל אצלו מד' אמות, אך גם דברי אביי ש'לקריאת שמע כותיקין' נכונים להלכה.<BR/> | |||
לענין הברייתות דרשב"י, כותב ה'''רי"ף''' (ברכות ב א) ששתיהן להלכה, אך לאחר עלות השחר מותר לקרוא קריאת שמע של שחרית רק בדיעבד או בשעת הדחק, כגון שהיה משכים לצאת לדרך, אבל בסתמא אין לקרוא מיד אחר עלות השחר. <BR/> | |||
נמצא שלפי הרי"ף בשעת הדחק מותר לקרוא החל מעלות השחר, וזמנה לכתחילה הוא משיכיר את חבירו הרגיל עמו מד' אמות, ומצוה מן המובחר לקראה כותיקין, שהיו קוראים עם הנץ החמה. אמנם גם אחר הנץ שרי לקרוא עד שלוש שעות. | |||
=== שיטת בעל המאור === | === שיטת בעל המאור === | ||