הבדלים בין גרסאות בדף "תחילת זמן קריאת שמע של שחרית"

אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:


בהמשך הגמרא מובאת מחלוקת אמוראים כמי הלכה.
בהמשך הגמרא מובאת מחלוקת אמוראים כמי הלכה.
<BR/>רב הונא פוסק הלכה כאחרים, דהיינו שזמן קריאת שמע משיכיר את חברו ממרחק ד' אמות. ואילו אביי אומר שלתפילין כאחרים, אבל לקריאת שמע כותיקין, וזהו על פי דברי ר' יוחנן שאמר שותיקין (אנשים ענוים שמחבבים את המצוות), היו גומרים קריאת שמע עם הנץ החמה, כדי לסמוך גאולה לתפילה, ונמצא שמתפלל ביום. ומביאה הגמרא סמך מהפסוק "ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים", היינו שמקבלים מורא שמים עם השמש, כלומר עם הנץ החמה.
<BR/>רב הונא פוסק הלכה כאחרים, דהיינו שזמן קריאת שמע משיכיר את חברו ממרחק ד' אמות. ואילו אביי אומר שלתפילין כאחרים, אבל לקריאת שמע כותיקין, וזהו על פי דברי ר' יוחנן שאמר שותיקין (אנשים ענוים שמחבבים את המצוות), היו גומרים קריאת שמע עם הנץ החמה, כדי לסמוך גאולה לתפילה, ונמצא שמתפלל ביום. ומביאה הגמרא סמך מהפסוק "ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים", כלומר שמקבלים על עצמם מורא שמים עם זריחת השמש.
<BR/>הראשונים נחלקו בדעת אביי באם הוא בא לחלוק על רב הונא ולומר שזמן קריאת שמע אינו משיכיר, אלא כותיקין (ולפי זה אין הלכה כשום אחד מן התנאים המוזכרים במשנה או בברייתא), או שמא מסכים הוא לרב הונא שזמן קריאת שמע הוא כאחרים, אך ישנה מעלה לקרוא כותיקין. ויתבאר להלן.


===פירוש בין תכלת ללבן===
===פירוש בין תכלת ללבן===