הבדלים בין גרסאות בדף "סוף זמן קריאת שמע של שחרית"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:
ב'''ירושלמי''' (ברכות א ב) מובא שהלכה כר' יהושע בשוכח, ומבואר שם שאמרו כן כדי שיהיה אדם זריז לקרוא קריאת שמע בעונתה. וב'''פני משה''' שם מבאר שאין הכוונה שהלכה כר' אליעזר ואם שכח קורא כר' יהושע, אלא הלכה לכתחילה כר' יהושע, ולא אמרו שוכח אלא כדי לזרז את האדם לקרוא את שמע בעונתה בנץ החמה.
ב'''ירושלמי''' (ברכות א ב) מובא שהלכה כר' יהושע בשוכח, ומבואר שם שאמרו כן כדי שיהיה אדם זריז לקרוא קריאת שמע בעונתה. וב'''פני משה''' שם מבאר שאין הכוונה שהלכה כר' אליעזר ואם שכח קורא כר' יהושע, אלא הלכה לכתחילה כר' יהושע, ולא אמרו שוכח אלא כדי לזרז את האדם לקרוא את שמע בעונתה בנץ החמה.


=== לכתחילה או בדיעבד ===
=== ותיקין ===
מלשון המשנה והגמרא משמע שזמן זה של ג' שעות הוא לכתחילה, וכן מדברי הרי"ף והרא"ש שציטטו את הגמרא.
ב'''גמרא''' (ברכות ט ב) מובא שהיו אנשים הנקראים ותיקין, שהיו גומרים קריאת שמע עם הנץ החמה, כדי שיסמכו גאולה לתפילה, ונמצא שמתפללים ביום.
<BR/>ולהלן (כה ב) יש רמז למנהג הותיקין במשנה, שאומרת שבעל קרי שטובל לקריו, אם לא יכול לעלות ולהתכסות ולקרוא עד שתנץ החמה, יתכסה במים ויקרא. ואומרת הגמרא שם שזהו אפילו לר' יהושע, וכותיקין שהיו גומרים אותה עם הנץ החמה.
הראשונים נחלקו בגדר מנהג זה של ותיקין, מתי בדיוק היו קוראים קריאת שמע, אם קודם הנץ או אחר הנץ, וכן אם זהו חובה על כל אדם להשתדל לעשות כן ולהשתדל לסיים את הקריאה לפני הנץ.  


אמנם ב'''רבנו יונה''' (ד ב ד"ה עד וד"ה ר' יהושע) משמע שזמן זה של עד ג' שעות הוא רק בדיעבד, אבל לכתחילה צריך לקרוא עד שתנץ החמה.
== לכתחילה ובדיעבד ==
<BR/>וכן מדוייק בלשון ה'''רמב"ם''' (קריאת שמע א יא) שכותב ש'''אם איחר''' וקרא קריאת שמע אחר שתעלה השמש, יצא ידי חובתו, שזמנה עד שלוש שעות ביום '''למי שעבר ואיחר'''.  
מלשון המשנה והגמרא משמע שזמן זה של ג' שעות הוא לכתחילה, שמותר לאחר את הקריאה עד ג' שעות, וכן משמע מדברי הרי"ף והרא"ש שציטטו את הגמרא.
 
אמנם בדברי '''רבנו יונה''' (ד ב ד"ה עד וד"ה ר' יהושע) נראה שזמן זה של עד ג' שעות הוא רק בדיעבד, אבל לכתחילה צריך לקרוא עד שתנץ החמה.
<BR/>וכן מדוייק בלשון ה'''רמב"ם''' (קריאת שמע א יא) שכותב ש'''אם איחר''' וקרא קריאת שמע אחר שתעלה השמש, יצא ידי חובתו, שזמנה עד שלוש שעות ביום '''למי שעבר ואיחר''', ויתכן שלמד כן מדברי הירושלמי הנ"ל.


אמנם ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים נא א) כתב בפשיטות שזמנה נמשך עד סוף ג' שעות ביום, אלא שמצוה מן המובחר לקרותה כוותיקין.
אמנם ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים נא א) כתב בפשיטות שזמנה נמשך עד סוף ג' שעות ביום, אלא שמצוה מן המובחר לקרותה כוותיקין.

תפריט ניווט