הבדלים בין גרסאות בדף "שנים מקרא ואחד תרגום"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 39: שורה 39:
כתבו ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8b&format=pdf (ד"ה ישלים)] ש'עם הציבור' הוא החל ממנחה של שבת שאז מתחילים לקרוא את הפרשה של שבת הבאה, ועד שבת בבוקר, שכן מצינו במדרש שרבינו הקדוש ציווה לבניו שלא יאכלו לחם בשבת עד שישלימו כל הפרשה. ומסיימים תוספות שאף אם השלים אחר הסעודה שפיר דמי, אך לכתחילה מצוה מן המובחר קודם אכילה.
כתבו ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8b&format=pdf (ד"ה ישלים)] ש'עם הציבור' הוא החל ממנחה של שבת שאז מתחילים לקרוא את הפרשה של שבת הבאה, ועד שבת בבוקר, שכן מצינו במדרש שרבינו הקדוש ציווה לבניו שלא יאכלו לחם בשבת עד שישלימו כל הפרשה. ומסיימים תוספות שאף אם השלים אחר הסעודה שפיר דמי, אך לכתחילה מצוה מן המובחר קודם אכילה.
<BR/>כדברים אלו העתיק גם ה'''רא"ש''' (א ח).
<BR/>כדברים אלו העתיק גם ה'''רא"ש''' (א ח).
<BR/>לעומת זאת '''רבנו פרץ''' (הגהות תשב"ץ קפד) כתב שלא יתחיל ממנחה של שבת אלא מיום ראשון, ושיש אומרים שיש להתחיל רק ברביעי, לפי ששלושת הימים הראשונים שייכים לשבת הקודמת.
<BR/>לעומת זאת '''רבנו פרץ''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49595&st=&pgnum=28 (בהגהות תשב"ץ קטן קפד ב)] כתב שאפשר להתחיל לקרוא מיום ראשון של אותו שבוע, ואין צורך לחכות ליום רביעי, אף ששלושת הימים הראשונים של השבוע שייכים לשבת הקודמת. אך כתב שבמנחה של שבת שלפניו, לא יצא, כיון שבאותו היום קראו פרשה קודמת.  


'''רבנו יונה''' (ד ב ד"ה לעולם) כתב שעם הציבור הוא באמת במשך כל אותו שבוע, אבל לא יקדים שבוע קודם. וציין שיש נוהגים לקרוא בכל יום מעט ומסיימים בשבת.
'''רבנו יונה''' (ד ב ד"ה לעולם) כתב שעם הציבור הוא באמת במשך כל אותו שבוע, אבל לא יקדים שבוע קודם. וציין שיש נוהגים לקרוא בכל יום מעט ומסיימים בשבת.

תפריט ניווט