9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שנים מקרא ואחד תרגום"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בגמרא שם מובא, שצריך להשלים שנים מקרא ואחד תרגום אפילו בעטרות ודיבון, ומסביר '''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8b&format=pdf (ח ב ד"ה ואפילו)], שאפילו שאין בהם תרגום, אף על פי כן צריך לקרותם. וב'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8b&format=pdf (ד"ה ואפילו)] כתבו בדעתו, שהכוונה שצריך לקרוא את המקרא שלוש פעמים. | בגמרא שם מובא, שצריך להשלים שנים מקרא ואחד תרגום אפילו בעטרות ודיבון, ומסביר '''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8b&format=pdf (ח ב ד"ה ואפילו)], שאפילו שאין בהם תרגום, אף על פי כן צריך לקרותם. וב'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8b&format=pdf (ד"ה ואפילו)] כתבו בדעתו, שהכוונה שצריך לקרוא את המקרא שלוש פעמים. | ||
<BR/>ו'''תוספות''' עצמם כותבים, שאמנם יש לעטרות ודיבון תרגום ירושלמי, שהוא פחות וידוע, וקמ"ל הגמרא שצריך על כל פנים לקרוא את התרגום הירושלמי, ולא שיקרא שלוש פעמים המקרא העברי. וביארו שמטעם זה נקטה הגמרא את הדוגמא של עטרות ודיבון ולא את דוגמא אחרת שאין לה תרגום כלל, כמו 'ראובן שמעון לוי ויהודה'. | <BR/>ו'''תוספות''' עצמם כותבים, שאמנם יש לעטרות ודיבון תרגום ירושלמי, שהוא פחות וידוע, וקמ"ל הגמרא שצריך על כל פנים לקרוא את התרגום הירושלמי, ולא שיקרא שלוש פעמים המקרא העברי. וביארו שמטעם זה נקטה הגמרא את הדוגמא של עטרות ודיבון ולא את דוגמא אחרת שאין לה תרגום כלל, כמו 'ראובן שמעון לוי ויהודה'. | ||
<BR/>גם ה'''רא"ש''' העתיק כקושיית התוספות ותירוצם, ומסיק שלפי זה פסוקים שאין להם תרגום כלל כ'ראובן שמעון' אין צורך לקרוא ג' פעמים. אך סיים שנהגו להחמיר כרש"י. | <BR/>גם ה'''רא"ש''' (א ח) העתיק כקושיית התוספות ותירוצם, ומסיק שלפי זה פסוקים שאין להם תרגום כלל כ'ראובן שמעון' אין צורך לקרוא ג' פעמים. אך סיים שנהגו להחמיר כרש"י. | ||
<BR/>וכן '''רבנו יונה''' (ד ב ד"ה לעולם) אחר שכתב כדברי התוספות שיש לקרוא תרגום ירושלמי במקום שישנו, כתב שלגבי פסוקים שאין להם תרגום כלל, אפשר שיש לקראם פעמיים, אך אפשר גם שצריך לאמרם ג' פעמים, ולא הכריע. | <BR/>וכן '''רבנו יונה''' (ד ב ד"ה לעולם) אחר שכתב כדברי התוספות שיש לקרוא תרגום ירושלמי במקום שישנו, כתב שלגבי פסוקים שאין להם תרגום כלל, אפשר שיש לקראם פעמיים, אך אפשר גם שצריך לאמרם ג' פעמים, ולא הכריע. | ||
== מה נקרא תרגום == | == מה נקרא תרגום == | ||
ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8&format=pdf (ח א ד"ה שנים)] הביא שיש אומרים שדוברי לועזית יכולים במקום תרגום לקרוא בלע"ז, שכן זה מה שהם מבינים. אך תוספות עצמם חולקים על זה, מפני שבתרגום יש כמה פירושים שאין אף בלשון העברי, לכן את הקריאה השלישית אין לומר באף לשון אחרת אלא בלשון תרגום בלבד. וכן כתב ה'''רא"ש''' (ברכות א ח). | ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8&format=pdf (ח א ד"ה שנים)] הביא שיש אומרים שדוברי לועזית יכולים במקום תרגום לקרוא בלע"ז, שכן זה מה שהם מבינים. אך תוספות עצמם חולקים על זה, מפני שבתרגום יש כמה פירושים שאין אף בלשון העברי, לכן את הקריאה השלישית אין לומר באף לשון אחרת אלא בלשון תרגום בלבד. וכן כתב ה'''רא"ש''' (ברכות א ח), אמנם הוסיף הרא"ש, שנראה שהקורא בפירוש התורה יוצא ידי חובת תרגום, כיון שמפורש בו כל מילה ומילה. | ||
== גדר 'עם הציבור' == | == גדר 'עם הציבור' == | ||