הבדלים בין גרסאות בדף "יציאה דיבור ולימוד בשעת קריאת התורה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 41: שורה 41:


==== רב ששת היה סגי נהור ====
==== רב ששת היה סגי נהור ====
אמנם קודם לכן כתבו ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=18&daf=39&format=pdf (סוטה לט א ד"ה כיון)] תירוצים נוספים.
'''רבנו יונה''' (ברכות ד א ד"ה רב ששת) כתב לתרץ, שההיתר הוא דוקא לרב ששת שהיה עיוור, ואינו מחוייב בקריאת התורה שבכתב, לפי ש[[דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן בעל פה]]. אבל שאר כל אדם, אסור. וכן הובא בשמו ב'''ר"ן''' (מגילה יד ב ד"ה וקשיא) והסביר שזהו כוונתו באמרו 'אנן בדידן ואינהו בדידהו'.  
<BR/>בתחילה כתבו לחלק בין מהדר אפיה לשאינו מהדר אפיה.
<BR/>תירוץ זה הובא גם '''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=18&daf=39&format=pdf (סוטה לט א ד"ה כיון)], אך כאמור התירוץ שכתבו עליו התוספות שהוא המסתבר, הוא תירוצו של רבנו חננאל, שדווקא לרב ששת שתורתו אומנותו מותר, אבל האידנא אסור.
<BR/>תירוץ נוסף הביאו, שההיתר הוא דוקא לרב ששת שהיה עיוור, ואינו מחוייב בקריאת התורה שבכתב, לפי ש[[דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן בעל פה]]. אבל שאר כל אדם, אסור. כתירוץ זה סובר '''רבנו יונה''' (ברכות ד א ד"ה רב ששת), וכן הובא בשמו ב'''ר"ן''' (מגילה יד ב ד"ה וקשיא) והסביר שזהו כוונתו באמרו 'אנן בדידן ואינהו בדידהו'.  
 
<BR/>אך כאמור התירוץ שכתבו עליו התוספות שהוא המסתבר, הוא תירוצו של רבנו חננאל, שדווקא לרב ששת שתורתו אומנותו לשאר כל אדם, אבל האידנא אסור.
==== בלחש ====
==== בלחש ====
במסכת ברכות כתבו ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8&format=pdf (ח א ד"ה רב ששת)] לתרץ באופן אחר, שדווקא בקול רם אסור לפי שמבטל בזה קול הקריאה, אבל בנחת מותר<ref>וכן כתב ה'''טור''' (אורח חיים קמו) בשם רש"י, והוא ט"ס, וצריך לומר ר"י.</ref>.  
במסכת ברכות כתבו ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8&format=pdf (ח א ד"ה רב ששת)] לתרץ באופן אחר, שדווקא בקול רם אסור לפי שמבטל בזה קול הקריאה, אבל בנחת מותר<ref>וכן כתב ה'''טור''' (אורח חיים קמו) בשם רש"י, והוא ט"ס, וצריך לומר ר"י.</ref>.  

תפריט ניווט