10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "יציאה דיבור ולימוד בשעת קריאת התורה"
אין תקציר עריכה
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{מקורות||ברכות ח א; סוטה לט א||תפילה יב ט|אורח חיים קמו א-ב}} | {{מקורות||ברכות ח א; סוטה לט א||תפילה יב ט|אורח חיים קמו א-ב}} | ||
== יציאה מבית הכנסת בשעת קריאת התורה == | == יציאה מבית הכנסת בשעת קריאת התורה == | ||
על הפסוק (ישעיה א כח): "וְעֹזְבֵ֥י יְהוָ֖ה יִכְלֽוּ", דורשת ה'''גמרא''' (ברכות ח א), שזה נאמר על מי שמניח ספר תורה ויוצא. | על הפסוק (ישעיה א כח): "וְעֹזְבֵ֥י יְהוָ֖ה יִכְלֽוּ", דורשת ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8&format=pdf (ברכות ח א)], שזה נאמר על מי שמניח ספר תורה ויוצא. | ||
<BR/>ובהקשר לכך מובא שרבי אבהו היה יוצא בין גברא לגברא, כלומר בין העליות. אמנם בין פסוק לפסוק הגמרא מסתפקת ולא מכריעה. | <BR/>ובהקשר לכך מובא שרבי אבהו היה יוצא בין גברא לגברא, כלומר בין העליות. אמנם בין פסוק לפסוק הגמרא מסתפקת ולא מכריעה. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
== לימוד ודיבור בשעת קריאת התורה == | == לימוד ודיבור בשעת קריאת התורה == | ||
=== סתירה בין הגמרא בברכות לגמרא בסוטה === | === סתירה בין הגמרא בברכות לגמרא בסוטה === | ||
לענין לימוד בזמן קריאת התורה, מביאה ה'''גמרא''' (ברכות ח א) שרב ששת היה מחזיר פניו וגורס משנתו בשעת קריאת התורה, והיה אומר "אנן בדידן ואינהו בדידהו". | לענין לימוד בזמן קריאת התורה, מביאה ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8&format=pdf (ברכות ח א)] שרב ששת היה מחזיר פניו וגורס משנתו בשעת קריאת התורה, והיה אומר "אנן בדידן ואינהו בדידהו". | ||
<BR/>במקום אחר מביאה ה'''גמרא''' (סוטה לט א) דברי רב הונא, שכיון שנפתח ספר תורה, אסור לספר אפילו בדבר הלכה, שנאמר: (נחמיה ח ה): "וּכְפִתְח֖וֹ עָֽמְד֥וּ כָל־הָעָֽם", ואין עמידה אלא שתיקה. ר' זירא בשם רב חסדא לומד זאת מפסוק אחר שם (ח ג): "וְאָזְנֵ֥י כָל־הָעָ֖ם אֶל־סֵ֥פֶר הַתּוֹרָֽה". | <BR/>במקום אחר מביאה ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=18&daf=39&format=pdf (סוטה לט א)] דברי רב הונא, שכיון שנפתח ספר תורה, אסור לספר אפילו בדבר הלכה, שנאמר: (נחמיה ח ה): "וּכְפִתְח֖וֹ עָֽמְד֥וּ כָל־הָעָֽם", ואין עמידה אלא שתיקה. ר' זירא בשם רב חסדא לומד זאת מפסוק אחר שם (ח ג): "וְאָזְנֵ֥י כָל־הָעָ֖ם אֶל־סֵ֥פֶר הַתּוֹרָֽה". | ||
על פניו נראה שיש סתירה בין הגמרות הללו, וכן הקשו הראשונים, וכתבו כמה תירוצים לדבר. | על פניו נראה שיש סתירה בין הגמרות הללו, וכן הקשו הראשונים, וכתבו כמה תירוצים לדבר. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
<BR/>עוד הביא הרי"ף בשם רבוותא אחריני שתירצו שדווקא לרב ששת היה מותר מפני שתורתו אומנותו, אבל לכולי עלמא לא. וכתב הרי"ף שמסתברא כוותייהו. וכעין זה כתב הרי"ף גם בסוגיין (ברכות ד א), שמי שתורתו אומנותו מותר ללמוד לעצמו בשעת קריאת התורה, אבל להורות לאדם ששואל או לפרש דבר הלכה אסור, ולזה התכוונה הגמרא בסוטה. | <BR/>עוד הביא הרי"ף בשם רבוותא אחריני שתירצו שדווקא לרב ששת היה מותר מפני שתורתו אומנותו, אבל לכולי עלמא לא. וכתב הרי"ף שמסתברא כוותייהו. וכעין זה כתב הרי"ף גם בסוגיין (ברכות ד א), שמי שתורתו אומנותו מותר ללמוד לעצמו בשעת קריאת התורה, אבל להורות לאדם ששואל או לפרש דבר הלכה אסור, ולזה התכוונה הגמרא בסוטה. | ||
גם ה'''תוספות''' (ברכות ח א ד"ה רב ששת) הזדקקו ליחס בין שני הגמרות, ותירצו, שדווקא בקול רם אסור לפי שמבטל בזה קול הקריאה, אבל בנחת מותר. | גם ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8&format=pdf (ברכות ח א ד"ה רב ששת)] הזדקקו ליחס בין שני הגמרות, ותירצו, שדווקא בקול רם אסור לפי שמבטל בזה קול הקריאה, אבל בנחת מותר. | ||
<BR/>ה'''רא"ש''' (ברכות ז א) כתב גם הוא כתירוץ התוספות, והוסיף שהמדבר בלחש אין צריך שיחזיר פניו, שלא אמרו כן אצל רב ששת אלא לרבותא שאפילו שהחזיר פניו ונראה כיוצא חוץ לבית הכנסת, אפ"ה שרי, שעושה כן כדי לכוון בגרסתו. בנוסף הביא הרא"ש את תירוץ הרי"ף לחלק בין מי שתורתו אומנותו לבין שאר כל אדם. ובמגילה (ג יד) ציטט את תירוץ הרי"ף בלבד. | <BR/>ה'''רא"ש''' (ברכות ז א) כתב גם הוא כתירוץ התוספות, והוסיף שהמדבר בלחש אין צריך שיחזיר פניו, שלא אמרו כן אצל רב ששת אלא לרבותא שאפילו שהחזיר פניו ונראה כיוצא חוץ לבית הכנסת, אפ"ה שרי, שעושה כן כדי לכוון בגרסתו. בנוסף הביא הרא"ש את תירוץ הרי"ף לחלק בין מי שתורתו אומנותו לבין שאר כל אדם. ובמגילה (ג יד) ציטט את תירוץ הרי"ף בלבד. | ||