9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "יציאה דיבור ולימוד בשעת קריאת התורה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←לימוד ודיבור בשעת קריאת התורה
מ |
|||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
<BR/>במקום אחר מביאה ה'''גמרא''' (סוטה לט א) דברי רב הונא, שכיון שנפתח ספר תורה, אסור לספר אפילו בדבר הלכה, שנאמר: (נחמיה ח ה): "וּכְפִתְח֖וֹ עָֽמְד֥וּ כָל־הָעָֽם", ואין עמידה אלא שתיקה. ר' זירא בשם רב חסדא לומד זאת מפסוק אחר שם (ח ג): "וְאָזְנֵ֥י כָל־הָעָ֖ם אֶל־סֵ֥פֶר הַתּוֹרָֽה". | <BR/>במקום אחר מביאה ה'''גמרא''' (סוטה לט א) דברי רב הונא, שכיון שנפתח ספר תורה, אסור לספר אפילו בדבר הלכה, שנאמר: (נחמיה ח ה): "וּכְפִתְח֖וֹ עָֽמְד֥וּ כָל־הָעָֽם", ואין עמידה אלא שתיקה. ר' זירא בשם רב חסדא לומד זאת מפסוק אחר שם (ח ג): "וְאָזְנֵ֥י כָל־הָעָ֖ם אֶל־סֵ֥פֶר הַתּוֹרָֽה". | ||
על פניו נראה שיש סתירה בין הגמרות הללו, וכן הקשו הראשונים, וכתבו כמה תירוצים לדבר. | |||
=== תירוצי הראשונים === | === תירוצי הראשונים === | ||
ה'''רי"ף''' (מגילה יד ב) | ה'''רי"ף''' (מגילה יד ב) הביא דברי '''בעל הלכות גדולות''' שכתב ליישב שהיו שם עשרה מלבד רב ששת ולכן מותר, אבל באמת במקום שאין עשרה מבלעדיו, אסור. | ||
<BR/>עוד הביא הרי"ף בשם רבוותא אחריני שתירצו שדווקא לרב ששת היה מותר מפני שתורתו אומנותו, אבל לכולי עלמא לא. וכתב הרי"ף שמסתברא כוותייהו. וכעין זה כתב הרי"ף גם בסוגיין (ברכות ד א), שמי שתורתו אומנותו מותר ללמוד לעצמו בשעת קריאת התורה, אבל להורות לאדם ששואל או לפרש דבר הלכה אסור, ולזה התכוונה הגמרא בסוטה. | |||
<BR/>עוד הביא בשם רבוותא אחריני שתירצו שדווקא לרב ששת היה מותר מפני שתורתו אומנותו, אבל לכולי עלמא לא. וכתב הרי"ף שמסתברא כוותייהו. וכעין זה כתב הרי"ף גם בסוגיין (ברכות ד א), שמי שתורתו אומנותו מותר, אבל להורות לאדם ששואל או לפרש דבר הלכה אסור, ולזה התכוונה הגמרא בסוטה. | |||
<BR/>ה'''רא"ש''' (מגילה ג יד) ציטט דברי הרי"ף, ונראה שסובר כמותו לחלק בין מי שתורתו אומנותו לשאר כל אדם. | <BR/>ה'''רא"ש''' (מגילה ג יד) ציטט דברי הרי"ף, ונראה שסובר כמותו לחלק בין מי שתורתו אומנותו לשאר כל אדם. | ||