9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חציצה בין המתפלל לבין הקיר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הסוגיה=כן}} | {{להשלים|כל הסוגיה=כן}} | ||
{{מקורות||ברכות ה ב||תפילה ה ו|אורח חיים צ כא-כג; צח ד}} | {{מקורות||ברכות ה ב|ברכות ד ד|תפילה ה ו|אורח חיים צ כא-כג; צח ד}} | ||
== סוגית הגמרא == | == סוגית הגמרא == | ||
ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=5b&format=pdf (ה ב)] מביאה דברי אבא בנימין שכל ימיו היה מצטער שתהיה מיטתו לפני תפילתו. ומבארת הגמרא שאין הכוונה לפני המיטה ממש, שהרי אמר רב יהודה בשם רב ואיתימא ריב"ל, שהמתפלל צריך שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר, ולמד זאת מדברי חזקיהו, שנאמר עליו: "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל". | ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=5b&format=pdf (ה ב)] מביאה דברי אבא בנימין שכל ימיו היה מצטער שתהיה מיטתו לפני תפילתו. ומבארת הגמרא שאין הכוונה לפני המיטה ממש, שהרי אמר רב יהודה בשם רב ואיתימא ריב"ל, שהמתפלל צריך שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר, ולמד זאת מדברי חזקיהו, שנאמר עליו: "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל". | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
=== גדר קבוע === | === גדר קבוע === | ||
ה'''בית יוסף''' (צ ד"ה וצריך שלא יהא) כתב שמה שכתבו התוספות שמיטה אין זה דבר קבוע ולכן חוצץ, הוא דווקא במיטה שבזמן חכמי התלמוד, שהיתה מיועדת לישיבה, אבל מיטה של שלנו העשויה לשכיבה, הוי קבע. | ה'''בית יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x212 (צ ד"ה וצריך שלא יהא)] כתב שמה שכתבו התוספות שמיטה אין זה דבר קבוע ולכן חוצץ, הוא דווקא במיטה שבזמן חכמי התלמוד, שהיתה מיועדת לישיבה, אבל מיטה של שלנו העשויה לשכיבה, הוי קבע. | ||
<BR/> | <BR/>ה'''בית חדש''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x212 (יד)] כתב שדברי הב"י תימה, כיון שמצד אחד הוא מבין שהתוספות באו לפסוק הוראה ולחלק בין מיטה לתיבה, אך אם כן מה ענין לפסוק הוראה לחכמי התלמוד. ועוד שלשון התוס' "נראה דהוי הפסק" משמע שחידשו כן מדעתם, והרי מפורש בגמרא שמיטה הוי הפסק. לכן מסביר הב"ח שהתוספות דיברו על מיטה דידן, שהוי הפסק כיון שלפעמים מזיזים אותה ממקום למקום, מה שאין כן תיבה וארון שלעולם נשארים במקומם. ואף שתיבה מוציאים לרחובה של עיר בתעניות, אין זה מוציאה מגדר קבע. | ||
<BR/>ה'''טורי זהב''' | |||
== שיטת הרמב"ם == | == שיטת הרמב"ם == | ||
| שורה 30: | שורה 31: | ||
== תפילה כנגד ציורים ותמונות == | == תפילה כנגד ציורים ותמונות == | ||
ב'''תשובת רמב"ם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1731&st=&pgnum=102 (רטו)] ענה לשואל, שתפילה מול צורות, אפילו שאינן בולטות, הרי זה מגונה, משום שמסיח דעתו להביט בהם ומבטל הכוונה. ולכן כשמזדמן דבר כזה בתפילה, היה עוצם את עיניו. | ב'''תשובת רמב"ם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1731&st=&pgnum=102 (רטו)] ענה לשואל, שתפילה מול צורות, אפילו שאינן בולטות, הרי זה מגונה, משום שמסיח דעתו להביט בהם ומבטל הכוונה. ולכן כשמזדמן דבר כזה בתפילה, היה עוצם את עיניו. | ||
ב'''שו"ת מהר"ם מרוטנבורג''' (ד תרי) מובא שה'''ראבי"ה''' שאל את '''רבנו אפרים''' אם מותר להתפלל בבית כנסת שיש בו ציורי עופות וסוסים. והשיב לו רבנו אפרים, שאם מצד איסור אנדרטא היה לו לאסור אף בהנאה ולא רק תפילה, אלא שצורות עופות וסוסים אין עובדים להם, ולכן אפילו כשהם תבנית בפני עצמם אין בהם איסור, כל שכן כשהם רק מצויירים. והביא דבריו גם בספר '''ראבי"ה''' (אלף מט) וב'''מרדכי''' (עבודה זרה ג תתמ). | |||
<BR/>אמנם בראבי"ה שם בסוף דבריו כתב שהואיל ומצוה שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר כשמתפלל, וכששוחה בברכות נראה כמשתחווה לאותם פרצופים וצורות, יש לחוש לכך. | |||
<BR/>גם ה'''מרדכי''' שם הוסיף בשם ה'''ר"מ''', שלא יפה עושים אותם שמציירים במחזורים צורות חיות ועופות, לפי שמסתכלים בצורות הללו, ואין מכוונים לבם לאביהם שבשמים. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||