9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זמן הדלקת נר שבת"
←סוף הזמן
| שורה 27: | שורה 27: | ||
==סוף הזמן== | ==סוף הזמן== | ||
ב'''משנה''' (שבת ב ז) מבואר דב[[בין השמשות]] אסור להדליק את הנר, כיון שספק חשיכה הוא, וכיון שהדלקת נר בשבת היא איסור דאורייתא, הוי ספק דאורייתא ולחומרא, כ"כ '''רש"י''' (שבת לד א ד"ה ואין מדליקין). ונפסק להלכה ב'''רמב"ם''' (שבת ה ד) וב'''שלחן ערוך''' (רסא א). | |||
וב'''גמרא''' (שבת כג ב) מובא שאין לאחר את ההדלקה. ופירשוה רוב הראשונים לענין הדלקת נר שבת. ונפסק להלכה ב'''טור''' (אורח חיים רסג) וב'''שלחן ערוך''' (רסג ד). | |||
<BR/>וב'''משנה ברורה''' (טז) כתב הטעם, שמא בין כך ובין כך יאחר הזמן ולא יוכל להדליק. ובס' '''שמירת שבת כהלכתה''' (מג [עה]) ביאר דהיינו שהוא סמוך לשקיעה או שהציבור כבר קיבל עליו שבת, והרי [[היחיד נגרר אחריהם]] ושוב לא יוכל להדליק. | |||
כתב ה'''מגן אברהם''' (רסא א) דאפילו רק נסתפק לו אם כבר הגיע בין השמשות או לא, אסור לו להדליק מחמת הספק, והוא על פי דברי ה'''בית חדש''' (רסא א) שכתב כן גבי עישור דמאי. והעתיקם להלכה ה'''משנה ברורה''' (רסא א). ובספר '''שמירת שבת כהלכתה''' (מג יד) כתב דאפילו לא שקעה החמה, אם הציבור קיבל עליו שבת, שוב אסור להדליק, ומוטב לשבת בחושך או לבטל סעודת השבת, ולא להיכנס בספק איסור. | |||
<BR/>וב'''שבלי הלקט''' (ס) כתב בשם ר"ח דרך תשובה וכפרה למדליק נר אחר השקיעה, הובא ב'''בית יוסף''' (רסג ד"ה כתוב בשבלי הלקט). | |||
===הדלקה על ידי גוי=== | |||
==המנהג בימינו== | ==המנהג בימינו== | ||