הבדלים בין גרסאות בדף "זמן הדלקת נר שבת"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 604 בתים ,  12:16, 29 בדצמבר 2015
שורה 12: שורה 12:


כתבו התוס' (שבת כה ב ד"ה חובה) בשם '''רבנו תם''' שאם היה לו נר דלוק מבעוד יום, צריך לכבותו ולחזור ולהדליקו בזמן, שהרי אמרינן 'ובלבד שלא יקדים ולא יאחר', והביאוהו להלכה ה'''טור''' (רסג), וה'''רמ"א''' (רסג ד).  
כתבו התוס' (שבת כה ב ד"ה חובה) בשם '''רבנו תם''' שאם היה לו נר דלוק מבעוד יום, צריך לכבותו ולחזור ולהדליקו בזמן, שהרי אמרינן 'ובלבד שלא יקדים ולא יאחר', והביאוהו להלכה ה'''טור''' (רסג), וה'''רמ"א''' (רסג ד).  
<BR/>וכתב '''ר' עקיבא איגר''' בגליון שלחן ערוך שרבנו תם איירי בשהודלק שלא לכבוד שבת, כדמוכח בדבריו שם, אך אם הדליקו לצורך שבת, אף שלכתחילה אין לו להדליק מוקדם, מ"מ בדיעבד אינו צריך לכבות, וכן משמע בספר '''עולת שבת''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19331&hilite=cb991d48-0b3d-405c-9865-8a1f33924f25&st=%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%A7&pgnum=137 (ב)]. וזה דלא כ'''סידור דרך החיים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42975&hilite=b5c10eb1-5d6f-4514-8651-f15d55c5ef37&st=%D7%A0%D7%A8+&pgnum=122 (זמן הדלקת הנר וקבלת שבת ג)] שכתב שאשה שהדליקה בפלג המנחה קודם זמן תוספת שבת, והתנתה שלא לקבל שבת בהדלקה, צריכה לכבות ולחזור ולהדליק בזמנה, לפי שאי אפשר להדליק בפלג המנחה בלא לקבל שבת. וב'''משנה ברורה''' (כ) הכריע כרעק"א, וביאר הכרעתו ב'''באור הלכה''' (ד"ה מבעוד), דאם נחייבו לכבות, נמצאת ברכתו הראשונה לבטלה {{ראה עוד|זמן הדלקת נר שבת|נר שהיה דלוק מבעוד יום}}.  
<BR/>ומסתימת הפוסקים משמע שבהדלקה השניה צריך לברך, וכן מוכרח מתוך דברי ר"ת, שהרי משם הוכיח את חיוב הברכה בהדלקת נר שבת. אבל הרב '''יביע אומר''' (ב יז ג) כתב דכיון שגם ר"ת לא ברירא ליה האי דינה כולי האי כדמוכח ב'''ספר המנהיג''', יש לומר כאן את הכלל ספק ברכות להקל, ובעיקר שאף מרן לא העתיק דברי ר"ת להלכה, וכן העתיק אחריו הרב '''ילקוט יוסף''' (שבת א עמ' קעו).
 
כתב '''ר' עקיבא איגר''' בגליון שלחן ערוך שרבנו תם איירי בשהודלק שלא לכבוד שבת, כדמוכח בדבריו שם, אך אם הדליקו לצורך שבת, אף שלכתחילה אין לו להדליק מוקדם, מ"מ בדיעבד אינו צריך לכבות, וכן משמע בספר '''עולת שבת''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19331&hilite=cb991d48-0b3d-405c-9865-8a1f33924f25&st=%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%A7&pgnum=137 (ב)]. וזה דלא כ'''סידור דרך החיים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42975&hilite=b5c10eb1-5d6f-4514-8651-f15d55c5ef37&st=%D7%A0%D7%A8+&pgnum=122 (זמן הדלקת הנר וקבלת שבת ג)] שכתב שאשה שהדליקה בפלג המנחה קודם זמן תוספת שבת, והתנתה שלא לקבל שבת בהדלקה, צריכה לכבות ולחזור ולהדליק בזמנה, לפי שאי אפשר להדליק בפלג המנחה בלא לקבל שבת. וב'''משנה ברורה''' (כ) הכריע כרעק"א, וביאר הכרעתו ב'''באור הלכה''' (ד"ה מבעוד), דאם נחייבו לכבות, נמצאת ברכתו הראשונה לבטלה {{ראה עוד|זמן הדלקת נר שבת|נר שהיה דלוק מבעוד יום}}.  
<BR/>וב'''שלחן ערוך הגר"ז''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16043&st=%D7%A8%D7%A1%D7%92&pgnum=93 (ו)] משמע כדברי סידור דרך החיים שאפי' הדליקו לשם שבת, צריך לכבותו ולחזור ולהדליקו, שהוא מדבר שם על אדם שהדליק ולא כיוון לקבל שבת בהדלקתו, שצריך לחזור ולהדליק. משמע דרק שבת לא קיבל, אבל ההדלקה היתה לכבוד שבת, ואעפ"כ חוזר ומדליק.
<BR/>וב'''שלחן ערוך הגר"ז''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16043&st=%D7%A8%D7%A1%D7%92&pgnum=93 (ו)] משמע כדברי סידור דרך החיים שאפי' הדליקו לשם שבת, צריך לכבותו ולחזור ולהדליקו, שהוא מדבר שם על אדם שהדליק ולא כיוון לקבל שבת בהדלקתו, שצריך לחזור ולהדליק. משמע דרק שבת לא קיבל, אבל ההדלקה היתה לכבוד שבת, ואעפ"כ חוזר ומדליק.


תפריט ניווט